ויסברג גל עם ספרו הראשון שיצא לאור, ספר בכורה הנקרא "בוערים" ספר שלי כבר בוער לקרוא אותו. בפרט כאשר חלק מהעלילה סובב סביב תופעה המוכרת לכולנו,תופעת הרעש מכיוון
הכפר הערבי. זהו לא ספר פוליטי , זאת מציאות חיים מתסכלת. "זהו סיפור ישראלי על.
הורות, על התמודדות יומיומית עם העבר
ועל אותו 'דו-קיום' שברירי, השזור בין לבנון לירושלים,
דרך הגליל. על אש שבוערת עמוק בפנים, וחורכת
את דרכה החוצה, לאט ובסבלנות”.
הכירו את גל, שהגיע עם הוריו מחיפה בגיל 5 וגדל בישוב מנוף במשגב.
למד בבית הספר האיזורי ואז התגייס להנדסה קרבית. היה קצין, מפקד מחלקה עד לשיחרורו.
תוך כדי הצבא הכיר את אשתו, איילת, מהשכבה שלו, במשגב.
היא נולדה וגדלה בישוב כמון. לאחר מכן, גרו כמה שנים במרכז.
היא למדה לתואר ראשון וגל בתור לוחם ומפקד ביחידה מיוחדת במשרד הביטחון. תוך כדי התקופה במרכז החליטו
להתחתן, על הצוק בתובל. "היה לנו ברור כל התקופה במרכז שעוד נחזור לצפון, למשגב, כי זה מקום נהדר לחיות בו ולגדל בו ילדים. לפני כשנה וחצי נולד בננו הבכור, עופר. היום אנחנו גרים בכמון בשכירות, וממש לאחרונה התחלנו בתהליך קליטה ובנייה בישוב, שבטח ייקח כמה שנים".
גלי עובד כקב"ט מוסדות חינוך במועצה האזורית משגב. תפקידו לסייר, לנהל את מערך האבטחה והמוכנות לחירום של בתי הספר וגני הילדים ועובד הרבה בכל הישובים באזור ומכיר המון דמויות, גם מהכפרים הבדואים וגם מהישובים היהודיים.
לשאלתי איך הגיע לכתוב ספר השיב כי תמיד כתב מעט,
סיפורים קצרים למגירה, שירים ככה לחבר'ה ולהופעות קטנות." אבל זו הפעם הראשונה שכתבתי משהו שראוי היה להוציא לאור. פשוט התחלתי לכתוב, ראיתי כי טוב והבנתי שיש פה משהו שחבל לקבור במגירה, כמו כל היצירות הקודמות. אשתי, איילת, גם קראה והיתה שותפה לתהליך הכתיבה (נתנה הרבה עצות בקשר לעלילה ולדמויות) ודירבנה אותי להוציא את זה לאור. היות ששנינו מאוד ביקורתיים, בעיקר כלפי אומנות, הנחנו שאם
לדעתנו זה יצא טוב - אנחנו כנראה לא משלים את עצמנו״.
חלק מהעלילה סובב סביב תופעה של רעש מכיוון הכפר הערבי לכיוון הישוב היהודי שעל 'ההר' שמתואר בספר. זה
סיפור בדיוני, מדובר בתופעה עם גרעין מציאותי לחלוטין. זו מציאות החיים המתסכלת מספר גל.
"עיקר בשנים האחרונות בשכנות הקרובה בין הלאומים פה בגליל. בכפרים הערביים והבדואים מברכים על הטכנולוגיה המאפשרת 'להפציץ' בחתונות ושמחות עם ווליום גבוה, ובדרך כלל גם נהנים לכוון את אמצעי ההגברה לכיוון היהודים, ככה להתריס. הרשויות מפחדות להתערב, אולי לא רוצות להתערב - אבל בכל מקרה, לא מתערבות. זה חלק מרכזי בעלילת הספר וניתן לומר שזו הביקורת המרכזית שאפשר למצוא בו - כלפי החברה הערבית כחברה וכלפי רשויות החוק, שמתייחסות למה שקורה בגליל קצת כמו למערב הפרוע"
אבל, זה בהחלט לא הנושא העיקרי בספר. בסוף זה רומן. מדובר על סיפור מורכב, עם הרבה רבדים: אהבה, הורות, זוגיות, על נדודים, טיולים, צבא, נקמה ועוד. ה'רקע', אפשר לומר, הוא מה שתואר קודם לגבי הדו-קיום בגליל.
מדוע בחרת לצאת בשם "גל חרמון" ולא בשמך?
החלטתי לצאת לאור בשם 'גל חרמון' ולא בשמי, גל ויסברג. קודם כל, זו הפעם הראשונה שבה אני יוצא לאור, והיה לי קצת קשה לצאת ככה בשמי. אני אדם ביישן קצת מטבעי, ולכן היה לי נוח יותר פשוט לצאת בשם עט, כמו שנהוג לפעמים בספרות. בנוסף, לדעתי האישית, כקורא, בכלל לא משנה מי באמת כתב את הספר. אם זה טוב, זה טוב. מה זה חשוב איך קוראים למי שכתב אותו ומה הוא עושה בחיים?
קצת מבלבל העיניין שמגלים שמאחוריי הכתיבה בגוף נקבה, כותב בעצם גבר? מה הוביל אותך לכתוב בדמות של אישה?
״החלטתי לכתוב את הספר מנקודת המבט של דמות התינוקת בסיפור. היא מספרת את הסיפור כולו שנים רבות אחרי התרחשותו, כמובן, כשהיא כבר אישה בוגרת. הבחירה הזו הייתה בחירה אומנותית, משתי סיבות עיקריות. ראשית, הספר מלא בנושאים 'מחוספסים', קצת "גבריים", אפשר לומר, כמו - שריפות, מלחמות, נקמה, מריבות. כתיבה מנקודת מבט נשית קצת מאזנת את הנושאים האלה ומאפשרת להתייחס להכל קצת יותר בקלילות ובצבע. בנוסף, יש פה אתגר לא קטן שלי כסופר לכתוב מנקודת המבט של המין השני, וכך נהניתי יותר מהכתיבה. אני אוהב אתגרים ותמיד אהבתי 'משחקי כתיבה' שכאלה. חייב לציין שבדיעבד, אין לי ספק שזו הייתה בחירה מצויינת במקרה של "בוערים". לא יכול לדמיין איך הספר היה נראה אילו היה נכתב מנקודת מבט של גבר״.
הספר יצא ממש בתחילת פברואר 2019. קשה לומר שזה ספר פוליטי, אבל אין לי ספק שבישראל, שבה הכל מתחלק תמיד ל'ימין ושמאל' הוא ייתפס ככזה אומר גל
עוסקים פה לא מעט ביחסים בין ערבים ליהודים, תמיד ימצאו מה להגיד בהקשר הפוליטי. ובכל זאת, הספר מאוזן. אני יודע את זה כי 'ימנים' יחסית שקראו את הספר טענו שהוא קצת 'שמאלני' (מדבר על דו קיום, מציג את היהודים כמתנשאים על הערבים) ואילו 'שמאלנים' יחסית שקראו אותו אמרו שהיא די 'ימני' (מציג את הערבים באור שלילי, קורא להחלת מדיניות נוקשה כלפיהם, וכו'). אם יש עליי ביקורת משני הכיוונים, כנראה שאני במקום טוב באמצע, ושהספר מציג מציאות מורכבת ורב-גונית, כזאת שקשה לסמן בשחור ולבן, ימין או שמאל באופן מובהק. זה טוב מבחינתי.
הספר נמכר כרגע, במהדורה הראשונה, רק בחנויות ברשת. לא נמצא כרגע בצומת ספרים או סטימצקי. אפשר פשוט לחפש "בוערים גל חרמון" באינטרנט ומייד למצוא אתרים שדרכם אפשר לרכוש את הספר. הספר יצא לאור דרך "ספרי ניב", הוצאה לאור קטנה וחדשה יחסית, שהיו מקצועיים מאוד וליוו את גל בתהליך ההוצאה לאור.
על ההוצאה של הספר שילם מכספו.
החלטה מודעת ואופטימית, היות
ומה שחשוב לו הייתה הגשמת חלום, קוראים רבים שכבר קראו את הספר שולחים משוב כי הספר מעולה! מרתק, מעניין, מסקרן, ויצליח.
לטעימה מהספר לחצו ????
הפורטל מאחל בהצלחה.
