כותרת
> C;
1/1
אל כרמי

נענוע ארבעת המינים

כרמיאלי אל כרמיפורסם: 13.02.19 , 09:53ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
שמחה. תפילה. תנועה.
בפסוק המצווה על נטילת ארבעת המינים לא מבואר כיצד מבצעים מצווה זו, אלא נאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים, ענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כג, מ). מהמשנה עולה שאופן ביצוע המצווה הוא נענוע הלולב עם שאר המינים. להלכה נפסק שהנענוע מתבצע כשהאדם עומד, וסדרו "מוליך ומביא מעלה ומוריד"‏, כלומר, הנעת הלולב קדימה והחזרתו לכיוון הנוטל, הנפת הלולב למעלה והחזרתו לכיוון הנוטל. בתקופות מאוחרות יותר התפתחו מנהגי נענוע שונים, חלקם בהשפעת מסורות קבליות.
מלשון המשנה עולה שנענוע הלולב יחד עם שאר המינים בעת אמירת ההלל, בא לקיים את הדרישה לשמוח בחג במעין תנועה של ריקוד המבטאת את השמחה וההתרגשות הדתית, "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם". בגמרא במסכת מנחות פעולת נענוע ארבעת המינים מוגדרת כהנפה. בשונה מאופיו של הנענוע המתואר במשנה שהינו ביטוי של שמחה, מהותה של ההנפה מתפרשת כממליכה את הקב"ה ומנכיחה את מציאותו בעולם, "אמר רבי יוחנן: מוליך ומביא - למי שהארבע רוחות שלו, מעלה ומוריד - למי שהשמים והארץ שלו", או ככזו העוצרת רוחות וטללים רעים ובכך מהווה חלק מן התפילה על המים במועד בו נדון העולם על הגשמים, "אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מוליך ומביא - כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד - כדי לעצור טללים רעים". התיאור בגמרא מוסיף לפעולת הנענוע המתוארת במשנה כמעשה של שמחה וההתלהבות הדתית, פן נוסף של יראה ועמידה בדין בפני אדון עולם.
ואולי, יש בנענוע ארבעת המינים ביטוי לעמדה הנפשית העומדת במרכזו של חג הסוכות. חג הסוכות מזמן את האדם לצאת אל דירת הארעי ומתוך כך לשוב אל ההכרה העמוקה שמציאות חייו הגשמית, הנראית לעין, היא ארעית ודווקא המציאות הנסתרת מן העין, בה פורש עליו ה' יתברך את סוכת שלומו, היא היא המציאות הקבועה. לשם קיום מצוות נטילת ארבעת המינים נדרשת תנועה, נענוע, כמעט טלטול, תנועה שיש בה בכדי לשקף את התנועה של מציאות חיינו, הטלטלה הגלויה ושאינה גלויה במציאות החיים הארעית, מציאות בה הקבוע והיציב אינו אלא אחד, "אמר רבי יוחנן: מוליך ומביא - למי שהארבע רוחות שלו, מעלה ומוריד - למי שהשמים והארץ שלו".