כותרת
> C;
1/1
אל כרמי

מצוות ארבעת המינים

כרמיאלי אל כרמיפורסם: 13.02.19 , 10:01שם הכותב/ת: יאיר גרידיש, מנהל חטה"ב והנתיב הישיבתי אמי"ת כרמיאל
בחג הסוכות שכינוי נוסף לו, חג האסיף, מצטווים עם ישראל במצוות ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים כמובא בויקרא כג " ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, ושמחתם לפני ה' אלוקיכם ..."
התורה מצווה דווקא על אתרוג, לולב, הדס וערבה ולא צמחים אחרים .
אוגדים את ארבעת המינים יחדיו ולא לחוד ואם חסר אחד, לא ניתן לקיים את המצווה.
ומדוע דווקא מינים אלו? על כך נאמרו ונכתבו פרושים שונים רבים ומגוונים,
ועניין אחד דומה אצל כולם, האחדות המלכדת בין השונות שבהם.
כל אחד מארבעת-המינים מאופיין בתכונות מיוחדות, ויחד הם מסמלים את עם- ישראל.
אתרוג - יש בו טעם (בהיותו פרי) וגם ריח טוב נמשל לאנשים , שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים כלפי הזולת.
לולב - טעם יש לו (פרי התמר) אך ריח אין לו , נמשל לבעלי ידע תורה, אך אינם עוסקים ועסוקים כל-כך כלפי הזולת.
הדס - יש לו ריח אך אין לו טעם, נמשל לבעלי מעשים טובים, אך אין להם תורה.
ערבה - אין לה לא טעם ולא ריח נמשלה לאלה שלא הגיעו לא לתורה ולא לזולת.
עניין זה מעורר בנו מחשבה , רוצה אני רק את בעלי התורה ובעלי המעשים הטובים?
אין רצוני במי שאין בו תורה או מעשים טובים? ובוודאי איני רוצה שום קשר עם מי שאין לו לא תורה ולא מעשים טובים?
רומזת לנו התורה: באתרוג בלבד אינך יכול לקיים את המצווה; אף לא בצירוף הלולב וההדס. עליך לקחת איתך גם את הערבה, זו שאין בה לא טעם ולא ריח, ולהצמידה אל הלולב וההדס והאתרוג. רק כאשר כל הסוגים הללו יהיו חבוקים ומאוחדים תוכל לגשת אל הבורא ולקיים את המצווה, וכפי שמובא במדרש רבה, הקב"ה אינו מותר על שום חלק מבניו, אלא אוגדם יחדיו, כי רק כך הם גוף שלם (ויקרא רבה ל, יא)
אם כן , אחדות זה שם העניין , לקיחת ארבעת המינים באגודה אחת מסמלת את הצורך בחיבור כל חלקי עם ישראל.