כותרת
> C;
1/1
אל כרמי

ראש השנה - שלום לעם

כרמיאלי אל כרמיפורסם: 13.02.19 , 13:18שם הכותב/ת: אל כרמי (דרך פורטל כרמיאלי)
דמעות של ליצן
בכל האזור הכירו את פטר כליצן הכפר. גם בזמנים העצובים ביותר מצא פטר סיבה לצחוק וצחוקו היה מהדהד ומעורר את זעמם של הסובבים. ידידיו ובני משפחתו ניסו בתחילה להסביר לו את חומרת התופעה, אך משראו שהדברים נפלו על אוזניים ערלות, החליטו שלא לדבר עמו על הנושא. עם הזמן קלט פטר כי אנשים מתרחקים מחברתו, נמנעים מלבוא עמו בדברים ומנדים אותו מחברתם. כיוון שכך, הוא החליט לטפל בבעיה מהשורש והחליט ללכת אל חכם הכפר.

'באתי לבקש פתרון לבעיה שאני סובל ממנה כבר שנים רבות' אמר פטר 'בכל מעמד שבו אני משתתף, אני נאחז בפרטים שוליים הגורמים לי לפרצי צחוק עזים ואני מרגיש כי בדיחות הדעת תוקפת אותי ללא יכולת שליטה. הדבר גורם לי להתהלך כמנודה בעוד איני יכול להילחם במחלת הצחוק השולטת עליי, האם כבודו יוכל לתת לי עצה כלשהי?'
'לך לבית הקברות, אולי הרוח הנכאה ואווירת העצב השוררת שם, יועילו לגרש ממך את מחלת הצחוק ובדיחות הדעת...' פסק חכם הכפר. פטר הניד בראשו, הוא כבר הכיר את עצמו והטיל בספק את יעילות העצה. למחרת בבוקר השכים פטר קום ומיהר אל בית הקברות. משהגיע הסתובב בן הקברים ובחן אותם בעיון, ומשגילה שבחים מגוחכים ותארים דמיוניים על המצבות פרץ בצחוק מהדהד שהזעיק למקום את שומר בית הקברות. השומר גירש אותו מן המקום בתוספת תיאור על הצפוי לו אם יחזור להפריע את מנוחת המתים.

לאחר המעשה חזר פטר בשנית אל ביתו של חכם הכפר. 'לא הועילה לי עצתך' אמר וספק כפיים 'אני צריך פתרון שיגרש ממני לחלוטין את תאוות הצחוק. האם כבודו יוכל לעזור לי בזאת?'
החכם גחן קדימה, פנה לעברו ואמר: 'בעייתך קשה ואינה ניתנת לפתרון בקלות, שוב למחרת ואראה מה אוכל לעשות...' פטר יצא מביתו של החכם וציפה כי אכן יוכל למצוא החכם מזור למחלתו. לאחר שהתרחק פטר מן האזור, לבש החכם הזקן את מעילו ופנה לעבר ביתו של המושל. 'שלום לך אדוני החכם' חרד המושל לקראתו, 'במה זכיתי לביקורו של איש רם מעלה שכמותך?' התיישב החכם על הכיסא המפואר ואמר: 'רציתי לבקש ממך טובה קטנה, הקשורה לטקס המינוי של מפקד המשמר שיתקיים בעוד כיומיים בכיכר המרכזית של הכפר'. הוא הסביר למושל את בקשתו בפרוטרוט ולאחר שפירט את כל שלבי התוכנית, הנהן המושל בראשו בשביעות רצון והבטיח כי התכנית תבוצע על הצד הטוב ביותר.

למחרת עם שחר, התייצב פטר בביתו של החכם הזקן וציפה לשמוע את הפתרון למחלתו. 'עליך להשתתף בטקס המינוי של מפקד המשמר בעוד כיומיים, שם תימצא התרופה למחלתך...' פסק. פטר תמה לשמע הדברים, אך הנהן בחיוב והבטיח כי ישתתף בטקס המיועד.
יומיים לאחר מכן, התאספו מאות מתושבי הכפר לטקס המינוי של מפקד המשמר האזורי שמונה על ידי המושל. גם פטר הגיע בן כל התושבים וציפה בהתרגשות לראות כיצד יוכל להיפטר מהתקפות הצחוק המטרידות. הטקס החל ושורת חיילים עמדה דום, הם השיקו את נשקיהם בקצב אחיד וצעדו בראש מורם בצעדי ברווז. מראה החיילים הצועדים עורר בפטר פרץ צחוק בלתי נשלט והוא פרץ בצחוק אדיר. התושבים שעמדו מסביבו הביטו בו בכעס, כשלפתע פרצו ארבעה שוטרים לבין הנאספים וגררו את פטר החוצה בגסות. פטר נכבל באזיקים ללא גינונים מיותרים והועלה תוך כדי הצלפות שוט לכרכרה המשטרתית 'לא עשיתי כלום' צווח פטר, אך איש לא התחשב בצעקותיו והוא נגרר אל תא המעצר.

למחרת בבוקר, נפתחה הדלת והשוטרים חמורי סבר גררו את פטר ללשכתו של המושל הנזעם 'באיזה רשות העזת לפגוע בכבודי ולצחוק בצורה חסרת פשר שכזאת?' שאל בחומרה. פטר המבוהל החל להסביר כי הוא סובל מפרצי צחוק בלתי נשלטים וכי הוא באמצע טיפול במחלת הצחוק התוקפת אותו, אך המושל לא התייחס לדבריו והורה לשוטרים להלקות אותו מאה מלקות. פטר שהבין את חומרת הדברים נפל לרגלי המושל ופרץ בבכי מר 'אנא ממך, אדוני המושל. מעולם לא חשבתי לפגוע בכבודך, רחם עליי!' פניו של המושל התרככו כשלפתע נפתחה הדלת ובפתח עמד... החכם הזקן.
'אדוני החכם, הגעת בדיוק בזמן' אמר המושל 'אדם חצוף זה, פרץ בצחוק באמצע טקס מינויו של מפקד המשמר וגרם לביזיון הטקס. כעת הוא בוכה בדמעות שליש שנרחם עליו ונפטור אותו מעונש, מה דעתך בנדון?' הזקן הביט לעברו של פטר ואמר: 'אדם המזלזל בכבוד המושל ראוי להיענש בכל חומרת הדין, איני חושב שיש להקל בעונשו'. פיו של פטר נפער בתדהמה לשמע דברי החכם, הוא היה בטוח כי החכם יבקש מן המושל לפטור אותו מעונש, אך המציאות טפחה על פניו והדמעות החלו שוב לזלוג מעיניו. 'אבל בכל זאת, הוא פרץ בבכי וביקש רחמים' אמר המושל. 'האם יש להתייחס לכך בכובד ראש?'
'אלו דמעות של ליצן, דמעות תנין שהינם חלק מן המשחק...' השיב החכם. פטר פרץ בצעקות שבר 'שקר וכזב! הדמעות שלי הם אמיתיות לחלוטין! אני לא התכוונתי לפגוע בכבודו של המושל..!'
'נוכל לבדוק זאת...' השיב המושל, 'אנחנו נשחרר את האיש תחת אזהרה חמורה. במידה וייתפס צוחק בפומבי נדע כי הוליך אותנו שולל והוא ישלם ביוקר על מעשיו. האם אזהרה זאת מקובלת עליך?!'
'בוודאי' השיב פטר כשליבו פועם בחוזקה, המושל הנהן בראשו והשוטרים שחררו אותו מן האזיקים. פטר מיהר להימלט מן המקום במהירות, מאז נעלמה ממנו מחלת הצחוק ואפילו בדל של חיוך לא נראה על שפתיו...

**

בראש השנה עומדים כולנו למשפט על מעשינו, על השנה החולפת. ומצפים, מתפללים ומייחלים כי השנה הבאה תהיה שנה טובה יותר. כולנו יכולים לשנות את הדין, אם נקבל על עצמנו תשובה אמיתית מעומק הלב, נתחרט על מעשינו הרעים ונקבל על עצמינו שלא לשוב עליהם. הכול תלוי אך ורק בנו, האם החרטה שאנו מתחרטים היא מעומק הלב או התרגשות חולפת, האם הדמעות שלנו הם דמעות תנין והווידוי נעשה מן השפה ולחוץ או שהוא בא מתוכנו. אם נקבל על עצמנו קבלות טובות, אפילו קבלה טובה אחת ונעשה תשובה על מעשינו, נשפר את דרכנו ונשוב באמת ובתמים, נוכל להיכתב ולהיחתם בספרן של צדיקים – ספר החיים.