לאחרונה נודע על מספר מקרים של תושבים מכרמיאל שחלו בלישמניה, המועברת משפני סלע שמציפים את האזור. הוריה של פעוטה בת שנתיים וחצי, שנדבקה במחלה, מספרים על הסיוט שהם עוברים. עשרות מלכודות פוזרו לחסל את המפגע.
שבוע אחרי שפורסם כי בני זוג מכרמיאל תבעו את העירייה ומשרדי ממשלה בגלל הידבקות בתם במחלת הלישמניה, שמקורה בשפני סלע ומועברת על ידי יתוש זבוב החול, נודע כי בעוד שתי משפחות ישנם מקרים דומים וכי גם בכוונתן להגיש תביעה.
לאחרונה פורסם ב-mynet על תביעת נזיקין בסך עד 2.5 מיליון שקל שהגישו הורים, תושבי העיר. בתם נדבקה במחלת הלישמניה כשהיתה בת פחות משנה, בעקבות עקיצה של יתוש זבוב החול שאירעה בשטחי העיר.
מחלת הלישמניה, המוכרת גם בשם "שושנת יריחו", היא מחלה טרופית המשתייכת למשפחת הטפילים. ההידבקות מתרחשת בזמן שזבוב החול, חרק קטן מאוד, עוקץ שפן סלע, הופך גם הוא לנשא של הטפיל ומעביר אותו הלאה, לבני האדם אותם הוא עוקץ.
הטיפול אינדיווידואלי לכל חולה. ישנם חולים שאצלם המחלה מופיעה בצורה קלה וחולפת ללא צלקות, ואילו אחרים סובלים מפצעים קשים, שלא נעלמים גם לאחר ההחלמה.
ג', אמה של הילדה, מספרת על הסיוט של המחלה: "הילדה היום בת שנתיים וחצי, אבל כל הסיפור החל כשהיתה בת שמונה חודשים. יצאתי איתה לטיול בעגלה
ליד הבית, וראיתי שיש לה עקיצה בפנים, כמו של יתוש. לא חשדתי בכלום, אבל כשראיתי שאחרי הרבה זמן זה לא עובר, פניתי לקופת חולים. מאז זה הלך והתפתח וגדל, ואנחנו מטופלים עם הילדה בבית חולים. הטיפולים כוללים המון בדיקות דם, וחלקם נעשים בהרדמה מלאה, כי מדובר בהזרקות ליד העיניים ובפנים, ופוחדים שהיא תזוז וייגרם נזק. בכל פעם שמתקרבים לבית החולים, היא בוכה וצורחת מלחץ. בכל פעם מרדימים אותה מול העיניים שלי, וזה קשה.
"מדובר בפצעים לא נעימים למראה, כאילו העור נאכל, וזה מתפתח וגדל ומשאיר סימנים מאוד קשים, שאחריהם נשארות צלקות שניתן להעלים רק בניתוח פלסטי. כרגע אנחנו מחכים לסוף החודש, כדי לראות אם יש צורך בהמשך הטיפול, ואז נראה איך ממשיכים. הבעיה היא שאף אחד לא יכול להבטיח מתי הטיפול הזה ייגמר, כי הטפילים של המחלה נשארים בדם, ואף אחד לא יכול להבטיח שזה לא יחזור בעתיד".
הסבל שעובר על הילדה הוא כפול. בעקבות המקרה נתקלים הפעוטה והוריה במבטים ובתגובות של אנשים ברחוב. מדי יום, מספרת האם בעיניים דומעות, היא נתקלת בתגובות לא נעימות: "אני יוצאת איתה לפארקים, וכולם נעצרים, מסתכלים ואומרים שהיא מסכנה. חושבים שעשיתי לה משהו. ילדים מצביעים עליה, והיא מאוד נפגעת. בגלל זה אני משתדלת ללכת איתה רק למקומות פחות הומים.
"לגן היא הולכת, כי שם הסברנו לילדים ולהורים שזה לא מדבק ושאין חשש. זה מתסכל מאוד. בשנתיים האחרונות החיים שלנו אינם חיים. אנחנו כל הזמן דרוכים ובלחץ. זה יוצר גם בעיות בעבודה. אנחנו מחסירים ימים, וכבר מסתכלים על זה בצורה לא יפה. לא תמיד מבינים".
מזמינים ריסוס
לאחרונה הגישה המשפחה תביעת נזיקין על סכום של עד 2.5 מיליון שקל באמצעות משרד עו"ד גוהר את גוהר בנהריה, נגד עיריית כרמיאל, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, בטענה שהתרשלותם איפשרה לשפני הסלע להתמקם בפאתי העיר.
המשפחה מתגוררת בסמוך לשטחים פתוחים, שבהם ישנם סלעים רבים בקרבת בתי המגורים, שם שוכנים שפני הסלע. "העירייה אמנם הרסה את המסלעות, אבל השפנים מגיעים כבר למרכז העיר", מספר אבי הילדה. "הם נכנסים לבלוקים ולמגרשי המשחקים, ולא פוחדים מבני אדם. ישנם ילדים שמשחקים איתם ומאכילים אותם".
כאמור, שתי משפחות נוספות פתחו בהליכים להגשת תביעות. אחת מהן היא משפחתה של ילדה בת שלוש, המתגוררת זה שנתיים בעיר. הילדה נעקצה באף ובשפתיים, העקיצות הפכו לפצע שרק הלך וגדל, והיא נזקקת לסדרת טיפולים, אותה היא עוברת בירושלים בהרדמה מלאה. הפצע באף הגליד ונשר, ועימו נשרה גם חתיכה מהאף. כיום נשאר פצע באף.
פעוטה ממשפחה אחרת המתגוררת בכרמיאל נעקצה גם היא כאשר היתה בת פחות משנה. היום היא בת שנה ותשעה חודשים ומטופלת בבית החולים תל השומר. הטפיל שוהה עדיין בגופה, ולטענת עורך הדין הטיפול אינו יעיל כרגע. כיום נותרו על פני הפעוטה צלקות.
בעירייה מודעים לבעיה וכבר שנים מנסים להתמודד איתה, אך ללא הצלחה. מכיוון שמדובר בחיה מוגנת, משחררים עובדי העירייה את השפנים שנתפסים במקומות מרוחקים, אבל אלה חוזרים כעבור זמן מה, והבעיה נותרת בעינה. לאחרונה החלה העירייה שוב לפזר עשרות כלובים ללכידת השפנים בפאתי העיר, באזורים הסמוכים לשטחים הפתוחים.
הווטרינר העירוני, ד"ר ישראל וייס: "מטרת הלכידה הינה הרחקת השפנים לבתי הגידול הטבעיים שלהם. זה כעשור העירייה מתמודדת עם ריבוי שפני הסלע, הגורמים נזקים רבים לצמחייה, לצנרת ההשקיה ולגינות של התושבים. בשנים האחרונות היו מספר מקרים של פגיעה בתושבים במחלת 'שושנת יריחו'. ערימות הסלעים שנערמו במהלך הפיתוח המואץ ובניית השכונות החדשות מאפשרות התפתחות אוכלוסיות גדולות של שפני סלע בסמוך מאוד למגורי אדם".
בכל זאת, אין מה לעשות?
"העירייה נוקטת בפעולות משמעותיות, כמו ריסוק מסלעות במוקדים שנקבעו במיפוי אזורי המחיה שלהם, לצורך הקטנת מספרם של בתי הגידול בתוך העיר, ופעולות מניעה באמצעות ריסוס נגד זבוב החול. העירייה פועלת באמצעות הסברה לתושבים בתקשורת באשר לדרכים למניעת המחלה".
ממשרד עו"ד גוהר קוראים לכל תושבי כרמיאל והסביבה שנפגעו בלישמניה לבוא ולהתלונן. "כל תובע נוסף יחשוף את הסיכונים שמהם התעלמו הרשויות - העירייה ומשרד הבריאות - בין אם באופן מכוון ובין אם ברשלנות. עד כה פנו אלינו מספר נפגעים, על מנת שנגיש תביעות בשמם. נודע לנו שישנם אזרחים נוספים, שחוששים להתלונן ולתבוע".
מלבד הסכנות הרפואיות שגורמים שפני הסלע, הם גורמים נזקים כלכליים. כך קורה ברוב יישובי משגב, שם הבעיה מתחילה בסוף הקיץ, לאחר שמקורות המזון והשתייה בטבע אוזלים, והשפנים מחפשים מקורות חדשים בתוך היישובים. הם מגיעים בהמוניהם, נכנסים לחצרות הבתים, משמידים את הצמחייה והופכים למטרד משמעותי עבור התושבים.
אורית קצין מגילון: "עניין הגינות והנוכחות שלהם מפריע לכל המשפחות שאין להן ילדים, אבל המשפחות עם הילדים מאוד לחוצות ממחלת הלישמניה בעקבות המקרה בכרמיאל, וחוששות לצאת מהבית בשעות הערב. לפני חצי שנה, בפגישה עם ראש המועצה, רון שני, נאמר לנו שאין דבר שאפשר לעשות, כי אסור לדלל, ובמקום שבו לא נמצאה המחלה, אסור גם לשים מלכודות. עוד נאמר, שכל יישוב שרוצה לטפל בבעיית השפנים, יעשה זאת באופן פרטני. מדובר בעלויות גבוהות".
התושבים ניסו להילחם בשפנים באופן פרטי, ולכל הפחות לנסות ולהרחיקם מהגינות. חלקם התקינו גדרות חשמליות, אחרים התקינו ממטרות עם חיישנים שמתיזות מים על השפנים עם הגעתם, ויש מי שפיזר בקבוקים מלאים בבשר כדי שהשפנים, ששונאים ריחות של פגרים, לא יתקרבו.
שפן מת
לאחרונה התקבלה במשרדי "צער בעלי חיים" תלונה על מלכודת שבתוכה נמצא גור שפנים מת. על פי הריח הרע שעלה מהפגר, כך נטען, הוא הושאר במקום מספר ימים. אן מואס, תושבת משגב: "מהחלון במשרד אני רואה לפעמים להקה של שפני סלע. לאחרונה שמו מלכודת גדולה, כמו לחתולים, על גג של מחסן.
לפני שבוע וחצי נתפס בה שפן ומת בפנים מרעב וצמא, בשמש, בצורה אכזרית. לפי הריח הרע שעלה, והרגישו אותו בחוץ, אני מעריכה שהוא היה מת כבר כמה ימים. אף אחד לא בא לבדוק מה קורה עם המלכודת, ולא פינו אותו. רק אחרי כמה ימים הוא פונה, אבל כרגע יש עוד מלכודת עם פיתיון של עלים וירקות, ואני חוששת שעוד חיה תיתפס בה".
הצד השני של המטבע הוא האירגונים למען בעלי החיים, שלא מרוצים מדרך ההתמודדות עם התופעה. יו"ר עמותת "תנו לחיות לחיות", אתי אלטמן: "רשות שמורות הטבע עושה דילול גדול של שפני הסלע באזור, וזה נורא בעיני. במלים אחרות, מנסים לחסל את שפני הסלע בכרמיאל. אנחנו תופסים את השטחים שלהם, בונים ובונים, ולא נותנים להם מרחב מחיה, ואחר כך אנחנו מדללים אותם, משאירים אותם למות במלכודות".
ד"ר יוסי וולפסון מ"תנו לחיות לחיות": "הטיפול בדילול הוא לא אפקטיבי, כי כל זמן שהשטח מושך עבורם, הם יחזרו אליו. יש הנחיות של המשרד להגנת הסביבה, שמסביר איך להפוך שטחים עירוניים לפחות אטרקטיביים עבור שפנים, כמו טיפול במסלעות ועוד. ישנם פתרונות. הרג הוא פתרון לא יעיל, לא הגיוני ולא מוסרי".
איפה הדגימות
השבוע הגיע לידי mynet מידע חדש בנושא. לפני חצי שנה הוחלט בכרמיאל ובמשגב לבדוק אם השפנים באזורים אלה לקו במחלה. נלקחו כמאה בדיקות דם משפנים באזור והועברו לבדיקה במשרד להגנת הסביבה, אך מאז עברה כבר חצי שנה והתוצאות טרם התקבלו.
מבירור עולה, כי הדגימות נמצאות עדיין במקררי המשרד להגנת הסביבה. גורם המטפל בשפני הסלע באזור הגיע אל השלוחה של המשרד בעכו לפני כשבועיים, וראה במקררים את הדגימות שנלקחו כבר לפני חצי שנה. כאשר ניסה לברר מדוע לא נעשה דבר, לא ניתנה לו תשובה.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הדגימות נבדקו במעבדה, אך התוצאות שהתקבלו העלו חשש כי יש תקלה טכנית. כתוצאה מכך הוחלט לבדוק בשנית את כל הדגימות. בימים אלה מסתיים הסבב השני, ובקרוב נקבל את סיכום התוצאות.
"מעבר לכך, הנחינו את עיריית כרמיאל לבצע פעולות להפחתת המפגע, בהן חיסול בתי הגידול של השפנים. כמו כן, הועברו לעירייה עלוני הסברה שהונפקו על ידי המשרד ונערכו דגימות של זבובי חול מהאזורים הנגועים. נכון להיום, אין לנו עדויות על תחלואה בלישמניה בבני אדם במשגב".
