גם בבית הכנסת מגדים במערבית חגגו שמחת תורה , בהשתתפות מרובה של ציבור המתפללים ותושבי השכונה
במקום נכחו גם רבני בית הכנסת , הרב ג׳רבי שליטא , הרב לוי שליטא , וסגן ראש העיר רותם ינאי
על המוסיקה השמחה היה אחראי קובי כהן שזכה למחמאות רבות מהציבור .
עמוד המוסיקה הרשמי של קובי כהן http://goo.gl/PthZ65
בקיצור, אנחנו היינו ונהנינו מקווים שגם אתם!
אתם מוזמנים לצפות בסרטון ובתמונות המצורפות לכתבה ולראות אם אתם מופיעים בהן :)
קצת על עניין ההקפות (נלקח מויקיפדיה):
את שיאן של חגיגות הסיום מסמלות ה"הקפות", בהן מוציאים את כל ספרי התורה (או מספר טיפולוגי של ספרים כמו 7, 13, 18 וכדומה) מארון הקודש, ועורכים עימם שבע הקפות או יותר מסביב לבימה כשהם נישאים בזרועות המתפללים, תוך שירה וריקודים. את טקס ההקפות נוהגים לערוך מספר פעמים במהלך החג ובצאתו.
מקורן
ההקפות, בין של ליל שמחת תורה ובין של יום, אינן נזכרות לא בראשונים, בארבעה טורים או בבית יוסף.
ב"המנהגים", של ר' יצחק אייזיק מטירנא הוזכרו, אבל רק אלו של הלילה: "מפקין כל ס"ת שבארון וש"ץ נוטל ס"ת אחת ומתחיל אנא ד' הושיעה נא אלוקי הרוחות ב' או ג' חרוזות ומסבב את המגדל והעם עמו עם הס"ת". למחרת, בשחרית: "ומפקין כל ס"ת שבארון וש"ץ אומר שמע ישראל אחר גדלו ועומד אצל המגדל ואומר אנא ד' הושיעה נא כאמש רק שאין מסבב המגדל".
הרמ"א פסק את מנהג ההקפות בשו"ע: "נוהגין במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי התורה שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות (הוצאת כל ספרי התורה נזכרה גם בראשונים) וכל מקום לפי מנהגו. ועוד נהגו להקיף עם ספרי התורה הבימה שבבית הכנסת כמו שמקיפים עם הלולב והכל משום שמחה".
מספרן
במשנה ברורה כתב בשם אחרונים: "יש מקיפים ג' פעמים ויש ז' פעמים, כמו בהושענא רבה, וכל מקום לפי מנהגו".
שבת שלום לכל ישראל.