כותרת
> C;
1/1
חדשות

סרבן גיוס: "משגב זה מקום צבוע וכובש"

כרמיאלי חדשותפורסם: 28.12.14 , 10:44ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

אודי סגל מהיישוב תובל, בן למשפחה עם עבר צבאי עשיר, שוחרר לאחרונה משירות אחרי שישב שש פעמים בכלא. הוא בז לחבריו במשגב, שאיחלו לו למות, ושוקל לעזוב את הארץ

לאחר 70 ימים בכלא במהלך ארבעת החודשים האחרונים, שיחרר הצבא בחודש שעבר את אודי סגל (19) מתובל, סרבן גיוס, שניהל מלחמה אידאולוגית מול צה"ל, מול החברים ממשגב ומול המשפחה בעלת העבר הצבאי.

ביום שבו שוחרר מהכלא הצבאי בפעם האחרונה וקיבל פטור משירות, העלה סגל סטטוס בדף הפייסבוק וכתב לכל עוקביו: "לאחר 70 ימי כליאה מיום סירובי
להתחייל, שוחררתי". התגובות שגרר סטטוס זה, היו בחלקן תומכות ומעודדות ובחלקן ביקורתיות, קשות ונוקבות. היה גם מי שקילל ואף איחל לו למות.

לפני כשנתיים וחצי, כשקיבל צו ראשון, כמו שאר חבריו במשגב, עמד סגל בפני צומת דרכים: "התלבטתי. מצד אחד, דעותי הפוליטיות מעולם לא הזדהו עם השירות הצבאי, מצד שני עמדה המשפחה שלחצה עלי, והיה לי קשה. לכן, החלטתי ללכת לצו ראשון ועשיתי את המיונים ברצינות כדי להשאיר את כל האופציות פתוחות".

מתי נפלה ההחלטה לסרב?

"אין נקודה מסוימת שאני יכול להצביע עליה. מאז המיונים היו לי המון שיחות עם אנשים, קראתי הרבה ספרים ואקטואליה, ויצאתי גם במשלחת ישראלית-פלסטינית לגרמניה, שם נחשפתי לתנאי החיים הקשים של הפלסטינאים, שסיפרו על הקושי לבקר בני משפחה שמעבר למחסום, על כך שאין אספקת מים קבועה. כל הזמן חשבתי על עצמי בעוד שנה כחייל. שאלתי את עצמי, איך אני אוכל לכבוש אותם?".

ליום הגיוס הוא התכונן היטב, ובמקום לארוז תיק לצבא, הוא ארז תיק לכלא: "הכנתי את עצמי לשהייה בכלא, כי ידעתי שזה מה שיקרה מיד לאחר שאסרב להתחייל. עשיתי עבודת הכנה ושוחחתי עם אנשים שהיו בעבר בכלא הצבאי".

בעיצומו של מבצע "צוק איתן" הוא התייצב בשערי הבקו"ם: "הייתי סגור לגמרי, כי דווקא בימים שבהם הרבה אנשים מתים, בימים שיש פיגועים, חשוב יותר לסרב ולהציב אלטרנטיבה".

"ברגע שהגיע אלי הפקיד ואמרתי לו שאני מסרב להתחייל, שמו לי אזיקים והובילו אותי למעצר. במהלך היום נשפטתי על ידי קצין ל-20 יום בכלא".

הקושי הגדול ביותר שעמד בפני סגל כאשר החליט לסרב, היה מול משפחתו. בשונה מסיפורים דומים, מדובר במשפחה שכל בניה ובנותיה הם בעלי עבר צבאי מפואר. סבו היה לוחם בשורות ההגנה ב-48'. אביו, דוידי, היה בעבר קצין ביחידת שריון.

גם שני אחיו הגדולים המשיכו באותה דרך. אחיו הגדול השתחרר לפני כשנה לאחר ששירת כקצין בפלס"ר שריון, ואחיו השני משרת כיום בקבע, ביחידה מובחרת: "ההורים לא מסכימים עם הדעות שלי, אבל תומכים ודואגים לי. כשסיפרתי להם על ההחלטה הם לא התפלאו, כי הרגישו שזה הכיוון שלי".

אמו של סגל, חדוה ליבנת והאב דוידי אמרו השבוע: "אנחנו מלאים הערכה להחלטה הלא פשוטה שאודי לקח על עצמו, וגם על הדרך שבחר בה לעמוד מאחורי החלטתו, מתוך תחושת אכפתיות ואחריות לחברה שבה הוא חי.

"חשוב בעינינו שיהיו בחברה שלנו אנשים ביקורתיים שמסרבים ללכת בשבילים המקובלים וחושבים על תוצאות המעשים שלהם על הסובב אותם, כל עוד הדבר נעשה במסגרת כללי הדמוקרטיה וחופש הביטוי".

כל דרך אחרת לחמוק משירות צבאי לא באה בחשבון: "יכולתי להוציא פטור אולי על בעיה בריאותית, או על אי התאמה, אבל רציתי לתת לסרבנות אפקט מעשי - להחליש את הפן ההצהרתי של הצבא ולתת לגיטימציה לסרבנות. כל תפקיד צבאי, גם שאינו קרבי, למעשה מכשיר את הכיבוש ונותן לגיטימציה למערכת, ולכן לא אעשה אותו".

בכלא הוא הכיר אסירים נוספים: "פגשתי סרבני מצפון וגם עריקים מכל מיני סיבות אחרות. חלקם ערקו כי רצו להביא אוכל הביתה, אחרים היו מעיירות פיתוח. הם מרגישים מקופחים, ולכן לא רוצים להתגייס".

אחרי 20 יום שוחרר לביתו, והזימון הבא לבקו"ם הגיע מהר. הפעם הוא החליט לאחר בהגעה למקום. "כשאיחרתי נחשבתי 'נפקד', ונשפטתי על כך לעשרה ימים. כך במשך ארבעה חודשים נכנסתי ויצאתי מהכלא שש פעמים".

את חוויותיו ודעותיו פרש בכתיבה. מבט קצר בדף הפייסבוק של סגל מגלה שדה קרב וירטואלי. אחרי כל פוסט שהעלה ניתן למצוא בין תגובות תומכיו גם תגובות זועמות מאוד שכתבו תושבים ממשגב ובעיקר חברים לשעבר מבית הספר העל יסודי משגב, שרובם משרתים כיום בצה"ל.

בין התגובות נכתב: "אתה פשוט בושה", "עוד פרזיט", "למה המדינה מתעקשת עליך? כמוך צריך לזרוק לשטחים ללא זכות שיבה. למה שאחרים ימותו בשבילך?".

אחת ההודעות הקשות, גם עבור סגל, היתה מבחור שלמד לצידו בתיכון: "מפתיע שאחרי שגדלת במשגב, מקום שמחנך לתמוך, לעזור ולשאת בנטל, זאת הדרך שבחרת! לא תרמת לאף אחד בכלום. בחרת ללכת נגד החוק, ועל זה מגיע לך להיכנס לכלא. אני מקווה שלא תחזור למשגב. לא הייתי רוצה שהילדים שלי יגדלו ליד אנשים כמוך. אני מזמין אותך לבית העלמין, לומר שלום לקברים הטריים של החיילים ממשגב שנוספו לשם 'רק כי ירו בילדים'. לסיכום, פשוט תלך לגיהינום ותישרף".

בהתחלה גרמו התגובות לסגל תחושות קשות: "רובם אנשים שאני מכיר, וזה לא נעים שהם מאחלים לך למות. חלק מהתגובות, שהן ללא אמירה ורק קללות, מחקתי. חלקן השארתי. מכל זה הבנתי שמשגב זה מקום צבוע, שכאשר מישהו חורג מהנורמה, משגב הופכת לסביבה אלימה עבורו. התפלאתי מאוד לראות כאלה תגובות מאנשים שאני מכיר. עד אז חשבתי שיש כאן אנשים מנומסים. מסתבר שלא. דווקא בתובל היו מעטים שתמכו, אבל לא היו תגובות דרמטיות".

כאשר יצא בהצהרה שהוא סרבן גיוס, קיבל שיחת טלפון מהמחנך שלו לשעבר: "המחנך מהתיכון ביקש ממני להגיע אליו לשיחה. הוא אמר שהוא מאוכזב ממני וניסה לשכנע אותי להתגייס, אבל זה לא הצליח".

במשגב מתגאים מאוד בטיפוח הדו קיום.

"כל הדו קיום שמשגב מתפארת בו מסתכם בלקנות מהערבים חומוס ולקרוא להם לתקן לנו את החשמל בבית. בעיני זה לא יכול להיות דו קיום כל עוד אנחנו כובשים אותם. לא מדברים על זה במשגב, אבל כל ערביי האזור חווים כיבוש תרבותי, לאומי וחברתי בגללנו".

לאחר שנכלא בפעם החמישית לעשרה ימים, החליט סגל לפתוח בשביתת רעב שהביאה אותו, לדבריו, למצב נפשי קשה: "רציתי מאוד להשתחרר. חשבתי על אקט מחאתי, שאלך ראש בראש עם הצבא. ברגע שאמרתי שאני מתחיל לשבות רעב נשלחתי מיד לצינוק, שם עברתי מסכת של התעללויות".

לאחר שחש בהידרדרות נוספת במצבו הנפשי ביקש סגל לראות קב"ן, ששלח אותו לעוד עשרה ימים בכלא. אחרי פגישה נוספת עם קב"ן, הוחלט לתת לו פטור מצה"ל באופן סופי.

איך מתנהלים חייך היום?

"ציפיתי שברגע שבו אשוחרר תהיה לי תחושת הקלה גדולה, אבל זה לא קרה. מה שעברתי בכלא, ובעיקר בצינוק, מקשה עלי כיום. אני נוסע עם חיילים באוטובוס, ויש לי פרנויות שהם פתאום יעצרו אותי. מאז קשה לי גם עם כל חברי שהם חיילים, או עם אחי.

"עוד לא ברור לי מה אעשה הלאה. אני מתכנן לעבור לתל אביב ולחפש שם את עצמי. אני חושב על האפשרות לתרום, אבל לא דרך שירות לאומי, כדי לא לתת יד למערכת. אני רוצה לעסוק בנושאים של סרבנות ואקטיביזם, ואולי להתנדב בקיבוץ בדרום".

יש לך מחשבות לעזוב את הארץ?

"כן, אני חושב על זה הרבה. ארצה לעזוב למקום שלא נלחמים בו על שטויות כמו אדמה".

מדובר צה"ל נמסר: "מדובר במשתמט משירות בצה"ל אשר בחר לעשות דין לעצמו. בעקבות כך, ריצה שישה עונשי מחבוש. במהלך כליאתו החמישית הצהיר כי הוא שובת רעב. על כן, הוא הועבר להשגחה על מנת לעקוב אחר מצבו הרפואי, במקביל לניסיונות חוזרים ונשנים של הסגל להניאו משביתת הרעב ולבדיקות תכופות על ידי הקב"ן".

אולי יעניין אותך גם
פיצוץ רכב בכרמיאל - כתוצאה מכך ארבעה פצועים באורח קל.

אודי סגל מהיישוב תובל, בן למשפחה עם עבר צבאי עשיר, שוחרר לאחרונה משירות אחרי שישב שש פעמים בכלא. הוא בז לחבריו במשגב, שאיחלו לו למות, ושוקל לעזוב את הארץ

*שב״כ ומשטרה חשפו התארגנות טרור מאזור הצפון שתכננה לבצע פיגועים בישראל. כתבי אישום הוגשו נגד המעורבים.*

אודי סגל מהיישוב תובל, בן למשפחה עם עבר צבאי עשיר, שוחרר לאחרונה משירות אחרי שישב שש פעמים בכלא. הוא בז לחבריו במשגב, שאיחלו לו למות, ושוקל לעזוב את הארץ

כרמיאל מרכינה ראש, ועצובה

אודי סגל מהיישוב תובל, בן למשפחה עם עבר צבאי עשיר, שוחרר לאחרונה משירות אחרי שישב שש פעמים בכלא. הוא בז לחבריו במשגב, שאיחלו לו למות, ושוקל לעזוב את הארץ

יום עצוב בכרמיאל

אודי סגל מהיישוב תובל, בן למשפחה עם עבר צבאי עשיר, שוחרר לאחרונה משירות אחרי שישב שש פעמים בכלא. הוא בז לחבריו במשגב, שאיחלו לו למות, ושוקל לעזוב את הארץ

יום חמישי הקרוב ניפגש ברחבת עיריית כרמיאל לשחרור החטופים

אודי סגל מהיישוב תובל, בן למשפחה עם עבר צבאי עשיר, שוחרר לאחרונה משירות אחרי שישב שש פעמים בכלא. הוא בז לחבריו במשגב, שאיחלו לו למות, ושוקל לעזוב את הארץ

רשת "סאלח דבאח ובניו" במבצע חסר תקדים – שלל מוצרים בשקל

אודי סגל מהיישוב תובל, בן למשפחה עם עבר צבאי עשיר, שוחרר לאחרונה משירות אחרי שישב שש פעמים בכלא. הוא בז לחבריו במשגב, שאיחלו לו למות, ושוקל לעזוב את הארץ

"אין בעולם מספיק תפילות כדי לעמעם כאב סבוך געגועים"

אודי סגל מהיישוב תובל, בן למשפחה עם עבר צבאי עשיר, שוחרר לאחרונה משירות אחרי שישב שש פעמים בכלא. הוא בז לחבריו במשגב, שאיחלו לו למות, ושוקל לעזוב את הארץ

רכבת ישראל תחדש החל מהיום, יום רביעי את שירותי קווי הרכבת לתחנת כרמיאל במתכונת חירום

אודי סגל מהיישוב תובל, בן למשפחה עם עבר צבאי עשיר, שוחרר לאחרונה משירות אחרי שישב שש פעמים בכלא. הוא בז לחבריו במשגב, שאיחלו לו למות, ושוקל לעזוב את הארץ

עיריית כרמיאל מקימה את יחידת הכוננות העירונית.שתחומש בנשקים ארוכים בשיתוף עם משטרת כרמיאל ופיקוד העורף

אודי סגל מהיישוב תובל, בן למשפחה עם עבר צבאי עשיר, שוחרר לאחרונה משירות אחרי שישב שש פעמים בכלא. הוא בז לחבריו במשגב, שאיחלו לו למות, ושוקל לעזוב את הארץ