כותרת
> C;
1/1
דת בקהילה

פרשת פרשת נשא: יהונתן גרילק על פרשת השבוע

כרמיאלי דת בקהילהפורסם: 29.05.15 , 10:25ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
אימרה שבועית:
לב שבור - שלם. סולם עקום - ישר. {הרבי מקוצק}
סטטוס שבועי:
התורה הציבה את היסודות המוסריים והחוקיים שאפשרו לעם ישראל להקים אומה נאמנה לאידיאלים רוחניים. אומה ששרדה קרוב ל-1,500 שנים בארצה, וקרוב ל-2,000 שנה כשהיא פזורה על פני העולם כולו. זו הייתה התורה שהציגה את רעיונות השלום, הצדקה, הצדק והאחריות הכללית, בפני עולם שלא הכיר שום ערך להוציא את עקרון 'החזק שורד'. זו הייתה התורה שעליה התבססו הנצרות והאיסלאם, והיא שעדיין מפיצה את המונותיאיזם ברחבי העולם ומעצבת את עקרונות הקידמה המודרנית.
אילו היינו נדרשים להגיע לשלמות בתוך דור אחד, לא היה לנו שום סיכוי להצליח. כל דור מטפס עוד קצת כלפי מעלה, נבנה על הישגי אבותיו ואבות אבותיו, מדי פעם מחליק לאחור, אבל אף פעם לא נכנע. המשימה שהגדירה אותנו כעם התחילה לפני כ-3300 שנה. היא נמשכת גם היום, ע"י התמסרותנו ללימוד התורה וקיומה.
 
סטטוס שבועי:
במשך כל שנות ההיסטוריה הראו היהודים נטיה ללימוד, לתיקון החברה, לעשיית צדק. יהודים היו בין אלה שניסו לתקן את השלטון. יהודים ראו צורך לעסוק בלימודים, ומספרם רב בין אנשי המדע ממספרם באוכלוסייה. מספר היהודים בין מקבלי פרס נובל רב ממספרם בין אוכלוסיית העולם.
 
ציטוט שבועי:
אם הסטטיסטיקה מדויקת הרי שהיהודים הם רק אחוז אחד של הגזע האנושי. כוכב קטן מהבהב, עכור ועלוב, האובד בזוהר שביל החלב. הגיוני שכמעט ולא היה צריך לשמוע אודות היהודי, אבל שומעים, ותמיד שמעו עליו. {מרק טווין}
 
סיפור שבועי:
'קרוב קרוב'
רבי אריה לוין זצ"ל, הידוע בכינויו 'אבי האסירים', היה נוהג בכל ראש חודש ללכת לבית חולים לחולי נפש ולמסור חבילה לאחד החולים.
פעם אחת נלווה אליו בנו ושאלו: אבא, מה הקשר המיוחד שלך לחולה זה דוקא? ענה רבי אריה: פעם באתי לבקר בבית חולים זה וראיתי את אחד החולים שהוא מוכה וחבול, שאלתי את החולים מה קרה לו והם הסבירו לי שלפעמים החולי נפש משתוללים והמטפלים שלהם נאלצים לתפוס אותם בכוח ולפעמים אף מכים אותם, אולם את מי שיש לו קרובי משפחה הם לא מכים מחשש שהמשפחה תתלונן. לחולה הזה אין קרובי משפחה ולכן היו מכים אותו הרבה מבלי חשש. כששמעתי זאת, ניגשתי אל המטפלים ואמרתי להם שאני קרוב משפחה של אותו חולה ושיתייחסו אליו יפה. מאז אני מקפיד לבוא פעם בחודש ולמסור חבילה לחולה הזה שהוא 'קרוב שלי' ואני מתפלל לשלומו, ואכן האחים החלו להתייחס אליו בכבוד.
 
פרשה שבועית:
פרשת נשא / 'מוסד הנשיאות'
                       
"ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם הם נשיאי המטות הם העומדים על הפקדים" {במדבר ז' ב'}
 
כל מי שמכיר את סוד הקיצור המקראי, המסוגל במלה בודדת, ולפעמים גם באות אחת, לכלול גופי הלכה רבים - יודע שהוא עומד כאן בפני תופעה חריגה.
התורה מתארת את קרבנו של כל נשיא שהיה דומה בכל פרטיו לקרבנות שהביאו שאר נשיאי השבטים בלא להחסיר אפילו פרט אחד. השאלה היא, מה יכולה להיות סיבת הדבר?
הבה נשמע מה בפי פרשניה:
'הקב"ה חולק כבוד ליראיו ומכבד את מכבדיו. אילו היה מזכיר ומכבד את הראשון ואומר: 'זה קרבן נחשון בן עמינדב' ויאמר: 'וכן הקריבו כל שאר הנשיאים איש איש ביומו' - יהיה זה קיצור בכבוד אחרים' (רבינו בחיי).
זוהי דקות ההבחנה של התורה, ההתחשבות המרבית שלה בכבודו של אדם. כדי להזכיר לנצח את מעמדם הראוי בעם, מפרטת התורה מילים כה רבות. מכאן נלמד עד כמה מוטלת עלינו החובה לנהוג באותה צורה - לכבד את האדם באשר הוא אדם.
 
זאת ועוד, כל נשיא שלט על עצמו, ואף צמצם את רגשותיו כדי לא לפגוע בכבוד חברו וברגשותיו. ועל כך העניק להם הקב"ה כפי מידתם.
נשיאי העם במדבר נהגו בצורה הפוכה מזו המקובלת כיום. לא זו בלבד שלא רצו להיבנות כל אחד מכשלונו של חברו, ואף לא דאגו לכך שכל יוזמה חשובה תיחשב להמצאה שלהם, כדי להרוויח נקודות זכות בעיני דעת הקהל - אלא שהם עשו הכול כדי לא לפגוע ברגשותיו ובכבודו של המנהיג השני.
 
פרשה זו טומנת בחובה עוד נקודה חשובה שהתורה רוצה להבליט. היא חושפת בפנינו תכונה הבאה לידי ביטוי אצל הנשיאים מקריבי הקרבנות, תכונה שהיא מבקשת להנחיל, למען נפנים אותה בחיינו הרוחניים היומיומיים.
כל אחד מהנשיאים הביא בדיוק אותו קרבן. ובכל זאת, כל אחד הביא קרבן שונה לחלוטין. הקרבנות כולם היו שווים זה לזה מבחינה חיצונית, אך יחד עם זאת, בכל קרבן היה משהו שונה, ייחודי ומקורי, שהבדילו בתכלית משאר הקרבנות. ללמדנו, שעיקרו של הקרבן הוא המחשבה הנלווית לו, הכוונה הרוחנית שטמן בו המקריב. ואת אלו חצב כל נשיא מלבו ומתוך נשמתו, בהתאם לאופיו המיוחד, על פי גישתו הערכית, האישית.
כל מצווה ומצווה היא מעבדה ליצירה אישית ומקורית בלבו של כל אדם המוכן להשקיע בעשיית המצווה, והיא נמדדת בהתאם להשקעתו האישית. השקעה זו הופכת אותה למציאות ממשית, לנתח של חיי הנצח.
הנשיאים זכו להפעיל את תכונת המקוריות הזאת ברגע הגדול בחייהם, עת חנכו בקרבנותיהם את המשכן. בתמורה, כיבדה אותם התורה בפירוט מעשה קרבנו של כל אחד ואחד מהם. ללמדנו, שערכו הפנימי של מעשה הוא העיקר.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק "פרשה ופשרה"}
 
שבת שלום - יהונתן גרילק
 

אולי יעניין אותך גם
משמעות התפילה בקברי צדיקים
אימרה שבועית:
לב שבור - שלם. סולם עקום - ישר. {הרבי מקוצק}
מה מעכב את בנייתו של בית הכנסת "היכל שלמה" ברבין?
אימרה שבועית:
לב שבור - שלם. סולם עקום - ישר. {הרבי מקוצק}
הקייס אפרים לאווי ייצג את כרמיאל באמירויות
אימרה שבועית:
לב שבור - שלם. סולם עקום - ישר. {הרבי מקוצק}
אילו תפילות מתפללים בשבת?
אימרה שבועית:
לב שבור - שלם. סולם עקום - ישר. {הרבי מקוצק}
עיריית כרמיאל הכשירה מבנים ושטחים עירוניים לטובת מקומות תפילה ליום כיפור
אימרה שבועית:
לב שבור - שלם. סולם עקום - ישר. {הרבי מקוצק}
נשנושבועי - פרשת נצבים
אימרה שבועית:
לב שבור - שלם. סולם עקום - ישר. {הרבי מקוצק}
נשנושבועי - כי תבוא
אימרה שבועית:
לב שבור - שלם. סולם עקום - ישר. {הרבי מקוצק}
נשנושבועי - פרשת כי תצא
אימרה שבועית:
לב שבור - שלם. סולם עקום - ישר. {הרבי מקוצק}
נשנושבועי - פרשת משפטים
אימרה שבועית:
לב שבור - שלם. סולם עקום - ישר. {הרבי מקוצק}