בחודשים האחרונים כ 120 תושבים פעילים השתתפו בסדנאות ריענון לשעת חירום.המדור לעבודה קהילתית יחד עם מחלקת ביטחון ושעת חירום בנו והעבירו סדרה של מפגשי הדרכה להתמודדות בשעת חירום עבור תושבים פעילים. שותפים לבניית ההדרכה הם פיקוד העורף, מד"א וכב"ה.
המדור לעבודה קהילתית עובד יחד עם תושבים פעילים בפורום פונקציונאלי אחד ובחמישה מתחמים גיאוגרפיים: העדה האתיופית, משעול "מגדים", "חוסן האיריסים", משעול "הפרחים", "התחדשות המייסדים" ובינוי קהילה "שגיא".
במדור לעבודה קהילתית רואים בתושבים את הכוח לייצר שינוי בתחום המגורים שלהם, מתוך מעורבות ולקיחת אחריות על סביבת החיים שלהם; לשנותה, להתאימה, לשפרה. תפיסה זו נכונה לשגרה ולחירום.
במהלך החודשים מאי- יוני 2015 עברו התושבים הפעילים של משעול "מגדים", משעול "הפרחים", "חוסן האיריסים" והתחדשות המייסדים", 4 מפגשים שבועיים:
- היערכות עירונית ושכונתית- אשר הוצגו ע"י משה לוי קב"ט העירייה והעובדת הקהילתית אשר עובדת במתחם יחד עם התושבים. הוצגו תרחישי ייחוס והתנהגות אוכלוסייה בשעת חירום אשר הוצגו ע"י חיילות מדריכות שלפיקוד העורף.
- התמודדות וסיוע בשעת חירום באמצעות מודל "רג"ש ח"ם מא"ד".
- סדנת עזרה ראשונה שהועברה ע"י מדריך מוסמך של מד"א.
- הדרכה של כבוי אש.
הגישה המובילה את עבודת המדור לעבודה קהילתית רואה בתושבים הפעילים מנהיגות מקומית הלוקחת אחריות בימי שגרה, ומתמודדת עם תופעות, אתגרים וצרכים של השכונה. מנהיגות אשר תמשיך להתנהל באותו דפוס התנהגות מתפקד, אחראי ושקול גם בשעת חירום.
הכשרת התושבים הפעילים להתמודדות במצבי חירום מפחיתה חרדה, מגבירה תחושת שליטה, אחריות וביטחון אישי.
בשגרה ובחירום, הרשות המקומית עובדת יחד עם אותה מנהיגות מקומית המורכבת מתושבים פעילים המרכזים את הצרכים באופן אחראי, יודעים בפני מי להביא את הצרכים ומחזירים מענה מסודר ושקול לתושבי השכונה.
בשגרה כל עובד קהילתי , עובד יחד עם התושבים לפיתוח נכונות ויכולת לפעול כמנהיגים, בקשת רחבה של תפקידים בקהילה. העבודה יחד עם התושבים בשגרה היא תהליכית ורחבה ומתייחסת להיבטים השונים בחיי המתחם והתושבים וחלק מאותה עבודה הוא התייחסות לשעת חירום. בכל מתחם הוקם צח"ש – צוות חירום שכונתי.
המודל מבוסס על מדדים ורואה בתושבים את מגישי העזרה המידית בסביבת החיים שלהם.
כדי להתמודד עם השינויים שעוברת האוכלוסייה האזרחית במצבי חירום נבנה מודל בן 7 מדדים הנקראים משאבי התמודדות: רג"ש ח"מ מא"ד. (ר= רגש, ג= גוף, ש= שכל, ח=חברה/ קהילה, מ=משפחה, א=אמונה, ד= דמיון).
בהתאם למודל קיימות טכניקות לצמצום הפערים בין הרצוי למצוי, אשר הועברו לפעילי הצח"ש (צוות חרום שכונתי) .
לצד העברת מידע לסיוע פיזי כמו הכנת המרחב המוגן, מיומנויות הגשת עזרה ראשונה ומידע בנוגע לביטחון ובטיחות במצבי חירום שונים (ירי טילים, רעידת אדמה, שריפות וכד'), רוכשים התושבים ידע וכלים למתן סיוע רגשי ראשוני וחברתי.
התושבים הפעילים מהמתחמים אשר הועברה בהם ההדרכה, דיווחו כי תרמו להם בתחושת הביטחון ביכולותיה של הקהילה לסייע לחבריה בשעת חירום ובתחושת השותפות עם הרשות המקומית.
לאור חוויית ההצלחה המדור לעבודה קהילתית שראשותה של אתי ביטון ומחלקת הביטחון יעבירו את ההכשרה בשני המתחמים הנוספים; בשכונת שגיא ובקרב פעילים מהעדה האתיופית.
