דעה: גלינה קשירינה על ההתנתקות והעלייה להר הבית

 עכשיו כבר נרגעתי מעט. ואילו אתמול חזרתי הביתה מאירוע קהילתי כולי בדמעות, הבהלתי את בעלי ואת נכדיי. יתכן וחבריי מרוסיה ומפייסבוק יכולים לצחוק על זה, אך לא יכולתי להתאפק...

לעזאזל פוליטיקלי-קורקטיות וטולרנטיות  אם הן הופכות את האנשים לעדר, ושוללות את הדברים הכי נחוצים מאנשים הראויים ביותר לכבוד, שוברות להם את החיים.
המחשבות הללו נוצרו אצלי כתוצאה מאירוע שנערך בקהילה במרכז הישן. פגישה זו הייתה מוקדשת לשני אירועים, שניהם בעלי תוצאות אף אם לא טראגיות, אזי עצובות ביותר.
לפני 10 שנה בדיוק התרחש תהליך ההתנתקות, יותר מדויק תהליך הגירוש מגוש קטיף של יהודים, שבשנים בהם עבדו וגרו באזור זה הצליחו מאוד בתחום חקלאות , כאשר הם מגדלים בחול (בעזרת מי ים) פירות ופרחים אקזוטיים, שנקנו במרץ ע"י אירופה ורוסיה. אך אריאל שרון הצליח בתקופת כהונתו כראש ממשלה להשתלט על צה"ל ואמצעי תקשורת, וחשוב מכל – על חברי מפלגת "ליכוד", וכך התחרש אחד ההליכים הכי לא פופולאריים בארץ – הליך ההתנתקות. יותר מ-100 אלף ישראלים חתמו תחת עצומה נגד פעילה זו, אלפים מהם יצרו שרשרת חיה מירושלים עד לעזה כדי למנוע מהלך חסר צדק זה.
פוליטולוג ועיתונאית, עורכת אתר "יהודים מרוסיה", מרצה באוניברסיטת אריאל אסיה אנטוב סיפרה איך התארגנה בעצם התנגדות להחלטת ממשלה נוראית זו ( הכוונה להתנגדות ללא אלימות).
את הסיפור שלה השלימו רומן ואינה צ'רניאבסקי, אשר רוכברגר מלוד, רב הקהילה אלי טלברג – אנשים שבאותם ימים עשו הכול כדי למנוע את חוסר –צדק הזה. אך לאומת זה 10 אלף חקלאים מגוש קטיף הוצאו מהאזור, רבים מהם עדיין לא מצאו עבודה מכובדת מגורים ונחת.
לפגישה הגיעה חבר כנסת לשעבר שולי מועלם וסגן שר הביטחון אלי בן דגן. אני לא מתחרטת כלל שבהיותי זועפת בכנות מהסיפור הזה שאלתי את האיש הרם-דרג את השאלה הבאה: "אילו שוב תקבל פקודה לפנות את היהודים שחיים יחד איתך במדינה מהאדמות שלהם למען תועלת של פוליטיקאים שמאלניים, מה הן הפעולות שלך?". לאחר המהומים רבים שגן השר השיב: "אצא מהממשלה אך לא אמלא את הפקודה הזו".
ואילו החלק השני של הפגישה היה מוקדש למאבקם של יהודים על זכותם לעלות להר הבית (שזה הוא מקום בו עמד בית המקדש – מקום הכי קדוש ליהודים) ולהתפלל שם. אלפי תיירים מכל הדתות מבקרים את הר הבית, אך דווקא ליהודים לא קל להגיע לשם, יש סיכון גם להיתקל באידוי אבנים... וכל זה קורה במרכז ממש של עיר הקודש ירושלים.
אניה ומאיר אנטופולסקי ומאשה זבולינסקי, מקימי עמותה "נקודת מפגש", לקחו על עצמם להמשיך את מפעל חיים של זוג אימס שנרצח ע"י ערבים בשנת 2010.  הם ממשיכים לארגן סיורים להר הבית למרות הכול. אנשים אלו הוציאו לאור מדריך סיורים בהר הבית בשם "עליה". בפעם האחרונה יצא מדריך סיורים דומה בשנת 1925, בשפה הנגלית.