כותרת
> C;
1/1
דת בקהילה

כי תצא: יהונתן גרילק על פרשת השבוע

כרמיאלי דת בקהילהפורסם: 27.08.15 , 16:50שם הכותב/ת: פורטל משגב-לינק

אימרה שבועית:
דרשו ה' בהימצאו, קראוהו, בהיותו קרוב. {ישעיהו נ"ה, ו'}

סטטוס שבועי:
לדעת לבקש סליחה ולדעת לסלוח – אלו שני דברים נפרדים, אך חשובים באותה המידה. לבקש סליחה צריך ללמוד. לסלוח צריך לדעת.

ציטוט שבועי:
השנה החולפת פורשת כנפיים, שנה חדשה מתקרבת בגילה. שולח אני את עיני לשמים ולוחש בליבי תפילה. נא הבא לעולם, ה' אלוקינו, שנה של בריאות, שנה של ברכה. ברך כי האושר יפקוד את בתינו, כי תהיה זו שנת הצלחה. {אוריאל אופק}

סיפור שבועי:
תרועה מתמשכת
בברגן-בלזן, לפני ראש השנה, אבי ורבנים אחרים ניסו להשיג שופר. בעבור 300 סיגריות, הם הצליחו. זה היה נס, כיוון ש-300 סיגריות במחנה, היו שוות ערך למיליארדי דולרים. כך שאבי בירך ברכה ותקע בשופר. כמובן שהגרמנים הגיעו והכו בנו ללא רחם, אבל זה היה שווה את זה, כיוון שזוהי התמצית של האומץ היהודי, החוסן היהודי, הניצחון היהודי.
לפני מספר שנים העברתי הרצאה בישראל וסיפרתי את הסיפור על השופר. אחת הנשים בקהל נעמדה והחלה לבכות. ופתחה ואמרה: כששמעתי את השופר הזה, הייתי במחנה סמוך. השופר הוברח בהמשך למחנה שלנו ואביך תקע בשופר למעננו. עד היום, השופר הזה ברשותי. לאחר מכן היא הלכה לביתה וחזרה עם השופר. כשחזרה, עמדנו שם שתינו, בארץ ישראל הקדושה, אוחזות בשופר ובוכות.
אם היטלר היה יודע, שקהילה כה משגשגת תצמח בישראל מאפר השואה, הוא לעולם לא היה מבצע אותה.
מסיבה זו אני מאמינה, שהמונח 'ניצול שואה' הוא שגוי. העם היהודי לא רק 'ניצל' מהשואה – העם היהודי ניצח אותה. בנינו מחדש את הבסיס הרוחני של עמנו. עם ישראל חי. זה הנס האמיתי. {הרבנית אסתר יונגרייז שתחי' - ניו יורק}

מאזן שנתי:
מתקרבת עונת המאזן. התכונה הרבה, העין הדואגת, הלב החרד כולם מצביעים על מחוגי השעון המתקדמים אל שעת האפס. כך בבנקים ובכל החברות המסחריות, בחודש מרץ. כך מורי בתי הספר, תלמידיו ומנהליו, ביוני. כך בכל עסק המתנהל ברצינות ובאחריות.
בעיני כל החשים שחיי אדם וגורלו, תמורות חייו, תלאותיו וששונו, אינם מקרה, ויד אחת המפעילה חוטיה הסמויים נצבת מאחרי הכל. בעיני כל אלה החלה עונת המאזן.
כי בחודש האחרון של השנה, יש עוד אפשרות לשפר את המאזן. ניתן לבצע עסקאות מזהירות שיגדילו ושיכבידו את צידם האחד של המאזניים.
אלול. זו היתה מילת הקסם שהעבירה צמרמורת בלבבות. בעיר, בכפר ובעיירה. על אדמת ארצנו ובגולה. בציון, בתימן ובפולין. במרוקו ובספרד. במזרח ובמערב. ואיפה לא?
אלול, ותרועת השופר המכריזה: "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם. וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה. וזכרו את בוראכם - אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושונים כל שנתם בהבל וריק, אשר לא יועיל ולא יציל. הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם. ויעזוב כל אחד דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה". {רמב"ם, הלכות תשובה פ"ג, ד'}.
התשובה - עומדת במרכז אמונתו של האדם היהודי. בלעדיה - אין לו תקוה.
כולנו נכשלים. לכל אחד מסכת חטאיו: בין אדם למקום ובין אדם לחברו. חטאים שעמדנו עליהם, ושליבנו נקף בעשייתם, וחטאים שעשינו בלי מודע וללא תשומת לב. על כולם ניתן להעביר קו. את כולם ניתן לתקן. בפני הכל פתוחה דלת התשובה.
כך שמענו את תשובתו הפרוזאית של סנדלר עני, שהמשיך לתקן נעליים בלות בשעת ערב מאוחרת: - כל עוד הנר דולק, אפשר עוד לעבוד, אפשר עדיין לתקן... וזאת היתה שליחותם ההיסטורית של נביאי האמת בכל הדורות.
מסופר בתלמוד כי לפני פטירתו, בכה רבי, ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת. שאל מי ששאל, וכי למה בכה רבי, והלא יש לשמוח על זאת? והשיבוהו, בכה רבי, על מי שמחמיץ את השעה, על מי שלא חש את ערכה ומאבד את עולמו בשעה אחת... "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?" {מתוך: 'דע את יהדותך'}

פרשה שבועית:
פרשת כי תצא / 'שונה ומשנה'

היום הזה ה' אלוקיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך... ולתתך עליון על כל הגויים אשר עשה, לתהילה ולשם ולתפארת, ולהיותך עם קדוש לה' אלוקיך כאשר דיבר. {דברים כ"ו, ט"ז-י"ט}

הם חששו שילעגו להם. חששו שבעטיים של החוקים והמצוות הם יעוררו גיחוך בלב העמים השכנים. וכי מדוע שלא יחששו מתגובה שכזאת? הם התבוננו על אורח חייהם של העמים האמורים להיות שכניהם לאחר כיבוש הארץ - והם שונים כל כך. שום מצווה ממצוות התורה אינה באופנה באותן הארצות. האקלים התרבותי ששרר בארצות אלו היה זר לחלוטין להווייתם הרוחנית.
וכי לא נחמד יותר להיות חלק מן הזרם הכללי של התרבות? תוך שמירה על ייחוד לאומי, כמובן. האין זה טוב יותר מאשר להיות מנותק לחלוטין? הבורא הבחין ברחשי לב סמויים אלו. על כן, שם בפי משה את המילים הנ"ל.
הפסוק חושף את הדאגה כולה, הוא אף מעניק לעם תעודת ביטוח נגדה. הפסוק מבטיח שתורתם תזכה להכרה רחבה ביותר. אם לא מיד, אז בחלוף העיתים ולאחר תמורות שיחולו בזמן.
נביא לקט מצומצם מתוך דבריהם של מלומדים:
'אין עם שיש לו היסטוריה מוזרה יותר מאשר ליהודים. עוד יותר מוזר: הדת העתיקה של היהודים המשיכה להתקיים כשכל הדתות של כל הגזעים העתיקים של התקופה הטרום נוצרית נעלמו... שוב מוזר מאד שהדתות החיות של העולם כולו בנויות על רעיונות שנלקחו מן היהודים...' (גלובר).
'מספר הציוויים בעשרת הדברות וסידורם אינם מקריים. הם מתארים את התהוות המסרים המוסריים של סולמי החובות והעבירות, המבוססים על ניתוח מחוכם ומפוכח להפליא. חפשו בכל חובות האדם או האזרח דבר שאינו מעוגן בהם, ולא תמצאו' (פ.ג. פרודון, הסוציאליסט הצרפתי הדגול).
'בכל דברי ימי העולם המערבי היתה תורת משה הכח הממריץ ביותר נגד העריצות הרוחנית והפוליטית לצורותיה הגרועות ביותר. התורה היא ה"מגנה כרטה" של העניים ושל המדוכאים. עד עצם היום הזה אין לשום מדינה חוקה שההתחשבות באינטרסים של העם בה כה רבה, וההדגשה של חובות השליטים מעבר לזכויותיהם כה ברורה, כפי שבאה לידי ביטוי בתורה. בשום מקום לא הובעה בעוצמה כזאת האמת היסודית, שטובת המדינה תלויה ככלות הכל ביושר אזרחיה... תורת משה היא הספר הדמוקרטי ביותר של העולם' (תומס הנרי הקסליי, הביולוג האנגלי הנודע, 1890).
'יש לראות בתורת משה, גם היום, את חוקת העולם התרבותי. אנשי הרוח במאה שלנו לא יכלו למצוא מוסריות מושלמת יותר. עשרת הדברות - על שלושת סדרי צוויהם הגדולים המתייחסים לחובותינו כלפי אלוקים, כלפי החברה והמשפחה וכלפי הזולת, מבחינת חייו רכושו ואושרו - נותנים לנו נורמת חיים הקיימת כבר 3000 שנה' (לואיס לה פייר, 1920).
נכון. עקרונות רבים של התורה טרם נתקבלו על דעת הבריות בעולם. אולם, היום לא מקריבים ילדים למולך. אין זאת אלא משום שעם אחד התעקש לא להיכנע לאופנה פסולה ונוראה זו! להתעקש, עד שעקרון הרחמים והאנושיות, עליו הגנה התורה בלהט, חדר אל תודעת האנושות כולה!
אם היום מקובל על הכל עקרון מנוחת העובד, כעקרון בסיסי שאין עליו עוררים, האין זה משום שעמנו המשיך לשמור על השבת, למרות הלעג הכבד שהקיף אותו מכל עבר?
אם כיום לא קיימת עבדות, האין זה בגלל חוקי העבדות שבתורה, אשר גרמו למעשה - למי שמבין אותם לעומקם - לביטול מוסד מכוער זה?
עקרונות רבים של התורה עדיין דחויים על ידי הבריות והעמים. אבל, התורה עושה את דרכה לאט במשעוליה הסבוכים של ההיסטוריה האנושית. היא אינה נרתעת מן הבוז המופגן כלפיה. היא יודעת שסופה לכבוש את כל הלבבות אל מוסרה הצודק.
המושג "לתתך עליון" שבפסוקינו, מקבל משמעות מעמיקה. אין בו דבר מהסממן של שליטת איש ברעהו. אין מהותו שלטון בפועל, כשכל עמי העולם הדום לרגליו של העם היהודי. לא, שלטונו העתידי של עמנו, לאור פסוק זה, הוא במובן של השפעה רוחנית, כשהמשפיע אינו רוצה דבר מן המושפע. לא שליטה עליו, לא כסף, לא כיבוש שטחים. די לו בכך שעקרונות הצדק האלוקי ומוסרו, עליהם מסר את חייו, למענם סבל ובעטיים בוזה בהתמדה - נקלטו בלבבות רבים.

מעובד מספרו של הרב משה גרילק "פרשה ולקחה"}

שבת שלום - יהונתן גרילק

אולי יעניין אותך גם
פרשת השבוע מאת גרילק יהונתן

אימרה שבועית:
דרשו ה' בהימצאו, קראוהו, בהיותו קרוב. {ישעיהו נ"ה, ו'}

יש לו קייס- קייס אפרים לאווי מכרמיאל

אימרה שבועית:
דרשו ה' בהימצאו, קראוהו, בהיותו קרוב. {ישעיהו נ"ה, ו'}

איך תארחו את כל האורחים האלה בחגים?

אימרה שבועית:
דרשו ה' בהימצאו, קראוהו, בהיותו קרוב. {ישעיהו נ"ה, ו'}

איך תארחו את כל האורחים האלה בחגים?

אימרה שבועית:
דרשו ה' בהימצאו, קראוהו, בהיותו קרוב. {ישעיהו נ"ה, ו'}

פרשת השבוע מאת יהונתן גרילק

אימרה שבועית:
דרשו ה' בהימצאו, קראוהו, בהיותו קרוב. {ישעיהו נ"ה, ו'}

מה דעתם של תושבי כרמיאל לגבי סגירת עסקים ב-ט' באב?

אימרה שבועית:
דרשו ה' בהימצאו, קראוהו, בהיותו קרוב. {ישעיהו נ"ה, ו'}

שלח - יהונתן גרילק על פרשת השבוע

אימרה שבועית:
דרשו ה' בהימצאו, קראוהו, בהיותו קרוב. {ישעיהו נ"ה, ו'}

פרשת נשא - יהונתן גרילק על פרשת השבוע

אימרה שבועית:
דרשו ה' בהימצאו, קראוהו, בהיותו קרוב. {ישעיהו נ"ה, ו'}

אחרי מות - קדושים: יהונתן גרילק על פרשת השבוע

אימרה שבועית:
דרשו ה' בהימצאו, קראוהו, בהיותו קרוב. {ישעיהו נ"ה, ו'}