אלפים ליוו את אלון בקל ז"ל בדרכו האחרונה

אלון בקל ז"ל נטמן לפני שעה קלה בבית העלמין בכרמיאל.  
כרמיאל כולה כואבת, בוכה ומרכינה ראש לזכרו של אלון בקל שנרצח בפיגוע בתל אביב. 
בנם של ניצה ודודו ואח לאבי ורעות.
 

לפני כארבעה חודשים עבר לתל אביב, לאחר שסיים ארבע שנים משפטים, ואמור היה להתחיל השנה את ההתמחות שלו. 

עדי אלדר ראש העיר ביקר בבית המשפחה:
״אסון נפל על המשפחה שאותה אני מכיר באופן אישי. אני יודע שאין מילים אשר ינחמו אותם בשעה כזאת. כל תושבי העיר יחד נחבק אותם חזק וניהיה שם עבורם״

מ"מ ראש העיר, רינה גרינברג סיפרה גם היא בעמוד הפייסבוק שלה על הביקור: 
"ביקרתי היום יחד עם ראש העיר עדי אלדר את ניצה ודוד הוריו ומשפחתו של אלון הי"ד , הכאב גדול מנשוא, בלתי נתפס, ילד של כרמיאל שנגע בחיים ואהב אותם נקטל בידי בן עוולה, אין ניחומים בעת הזו רק חיבוק והשתתפות בצער המשפחה, משפחת כרמיאל כולה אבלה את האסון של משפחת בקל, נעשה הכל לסייע ולהקל בימים קשים אלו.
יהי זכרו ברוך."


מתוך ראיון עם דודו האב לאתר  YNET:

דוד בקל, אביו של אלון ז"ל, שוחח הערב עם כתבים, וסיפר להם כי למרות הזמן הקצר יחסית שעבר מאז הירצחו של בנו, הוא חש צורך לצאת ולספר להם על אלון.
"כל אחד אומר 'הילד שלי', אבל הוא היה ילד מיוחד, הוא היה עולם ומלואו בשבילנו. בכל מקום שאליו הוא הגיע הוא נתן את האור והיה גורם לכולם לצחוק סביבו".
האב דוד סיפר כי אלון אמור היה להתחיל בקרוב התמחות במשרד עורכי דין.
הוא סיפר כי רק אתמול בערב שלח לו אלון הודעות בווטסאפ, וסיפר לו כיצד הוא חוגג את ליל השנה החדשה. "טוב לי, כיף לי, אני אוהב לחיות", אמר לו. דוד סיפר כי שמע על הפיגוע בדיוק כשעזר לבנו השני לעבור דירה בתל-אביב.
"איך שאני גומר את הסידור האחרון, החברה שלו מתקשרת ואומרת 'תשמעו, היה פיגוע בבר של אלון'.
אחיו רץ אליו לפאב וראה אותו שוכב. חיכינו שהאמבולנס יגיע. כשראיתי את הילד יורד, ראיתי שהוא לא בחיים".

מתוך דף הפייסבוק של אלון ז"ל   

כבכל שנה,גם השנה,זמן לעצור הכל ולהגיד להם תודה.

להיות גולנצ'יק, זה לקלל את הגשם והבוץ של עכשיו, 

אבל להתעקש לצאת למארב בלילה.

להתקשר לאמא להרגיע
, 
ולהגיד לאבא ש "לא נכון " אתה בבית שמש ולא בבית לחם. 

זה להבין את פחד האזרחים,
 
בלי לדעת אם הם מבינים את הפחד שלך. 

זה להציץ בשמש השוקעת
, 
ולדעת שרק עכשיו מתחיל היום. 

להיות גולנצ'יק זה לשאול המון שאלות על המוות, 

בלי לקבל תשובה אחת על החיים.
 
זה לאבד אחים לנשק, אך לא את התקווה,
 
הטירוף שבעיניים, והצלילות שבמחשבה
. 
לשמוע על העבר בלבנון, כשהמחר זה אנחנו באיו"ש.
 
להרגיש תחושת נקם לאחר כל פיגוע ,

אך לא להתאכזר לערבי שבמחסום. 

להיות גולנצ'יק זה לחלום על חו"ל ולטייל בשטח A

לתת ביס מהלוף, ולדמיין שזו שאוורמה.

מתוך דף הפייסבוק של: רפי רותם - להאבק בשחיתות