בין יום השואה והגבורה לבין יום הזיכרון, נחגג לו בפארק הפסלים בכניסה לעיר כבר מעבר לשני עשורים יום הניצחון על גרמניה הנאצית. יום שמסמל עבור תושבי כרמיאל מסוימים שהולכים ומתמעטים, את הבחירה שלהם בחיים- מה שהיה לעיתים לא מובן מאיליו. עבור יהודי שלחם בצבא הרוסי, איבד את מרבית משפחתו, עלה לישראל והגשים את חלומו, טקס זה הוא כסגירת מעגל שנתית לניצחון הענק בשנת 1945. הטקס נחגג בכל שנה בתאריך 5/9, היום שבו נחתמה רשמית הסכם תבוסתה של גרמניה הנאצית.הווטרנים; הם הלוחמים שלחמו בצבא הרוסי, והובילו את הניצחון יחד עם חזיתות נוספות עד להפלת המשטר הנאצי בגרמניה ובעלות בריתה. לווטרנים יש חלק עצום בהפלת המשטר הצורר, וכ-128 אלף יהודים לחמו כווטרנים באותה התקופה ואף קיבלו על זה אותות גבורה שאותם הם סוחבים בגאווה עד היום.
רינה גרינברג; בת לניצולי שואה בעצמה, שמה לעצמה מטרה לעזור לאותם לוחמים להנציח את שמם וסיפוריהם, שלזכותם אנו חבים את חיינו במדינה במידה רבה.
"לאורך השנים אני בעזרתה האדיבה של עיריית כרמיאל וראש העיר עיד אלדר, מנציחים את שמם של הווטרנים בדרכים שונות. צריך להבין שחלקם הגדול של אותם לוחמים, היום במצב כלכלי לא פשוט מאוד ומתקשים לשלם חשבונות ושכירות, אך בגאווה משלמים עד השקל האחרון. לחלקם היכולת לתשלום החשמל והמים, הוא הניצחון האישי שלהם והם לא מוותרים על כך.
הפקנו ספר סיפורים שבחציו רוסית ובחציו עברית, ומכיל את סיפורם האישיים של אותם עולים שעברו את הזוועות. זהו ספר שמקדש את הזיכרונות שלהם ומקיר אותם לנצח. הספר מספר את סיפורם של "ילדי המלחמה" שנולדו בין השנים 1939-45 ושרדו את התופת. בין הסיפורים ניתן למצוא סיפורי זוועה של ילדים שאיבדו הכל, וסיפורי גבורה שלהם ושל מסייעים להם מרחבי אירופה.
עיריית כרמיאל גם דאגה להקים אנדרטה לזכר הלוחמים בגן הפסלים, שעלייה אנו מניחים זרים בכל שנה. בנוסף אנו מנציחים את שמם במוזיאון שהוקם במרכז העיר הישן, ואנו
נוהגים לבקר את אלא שאינם יכולים להגיע בבתי אבות ובתי חולים. הפרויקטים האלה הם המעט שאנו יכולים לעשות עבור אלא שעשו כל כך הרבה עבורנו".בכל שנה צועדים ווטרנים רבים ובני משפחתם ברחבי הארץ, אך מה שנעשה בכרמיאל הוא ככל הנראה הטקס המושקע והמכובד ביותר: "לפני כ-20 שנים הגיע צוות מהטלוויזיה הרוסית לסקר את האירוע, וסיפרו לנו שלא ראו אירוע הנצחה כזה מושקע ומכובד. האירוע המצולם שודר במקומות רבים ברוסיה, ואפילו חלק משיר הניצחון המצמרר תורגם בחלקו (בית אחד) לעברית, שודר ועשה הדים רבים. הדבר הביא לכבוד וגאווה רבה לעיר כרמיאל".
ישנם היום כ-180 ווטרנים בכרמיאל, ולצערנו הרב מספרם הולך וקטן משנה לשנה: "בעתיד לא נוכל לציין את היום הזה עם ווטרנים שמספרים לנו את המאורעות בגוף ראשון, לאחרונה אפילו לא יכולנו לקיים את המצעד המסורתי כי קשה לווטרנים לעשותו. אבל את הכבוד ממלאים בני המשפחות באמצעות שלטים עם שמות ותמונות ווטרנים, ונערים ונערות מפרויקט "סלע" של מרכז הקליטה שצעדו בשם הווטרנים עם גדלי ישראל וגאווה גדולה! חלק מצעירים אלא מגויסים לצה"ל וחלקם נמצאים בארץ ימים בודדים. זאת גאווה גדולה לעיר".
לרינה גם מסר לכבוד ימי הזיכרון ויום העצמאות שהתערבבו להם כבכל שנה: "אני פונה לתושבי כרמיאל ואומרת שהשכול שמלווה אותנו משאיר סדק קשה מאוד בלב, אבל מגיע אחריו יום העצמאות ומזכיר שגם רגעי השמחה לא באים לנו בקלות. אנו זוכרים את אלא שנפלו בקרבות להגן עלינו ובכך עזרו לנו להקים את מדינת ישראל ולקיים בה חיים. מרגש אותי מאוד לשמוע על הסיפורים של המשפחות השכולות והמעשים שלהם למען הקהילה. משפחות שכולות בכרמיאל משקיעות הרבה מאוד זמן בצעירים ובני נוער, ובכך
גם מנציחות את שמם של יקיריהם. מאז שאני בארץ תמיד האמנתי שיבוא שלום, אמנם אני חייבת להודות שאני מעט פחות אופטימית אבל מאמינה בכל כוחי בעוצמה של הצבא שלנו והדור הצעיר במדינה. אני מוקירה ומורידה בפני אותם לוחמים את הכובע. אני מאחלת לכל בית ישראל ולכל תושבי כרמיאל חג עצמאות שמח!לסיכום אומרת רינה: "אני מאמינה שאדם שזוכר את העבר, זוכה לעתיד. חייבים להמשיך קדימה במקביל לפעולות הזיכרון. אני מאמינה בדור העתיד- בצעירים הנהדרים שלנו. ואסיים כפי שסיכמו נציגי הווטרנים בנאומם בטקס בצורה כל כך מעוררת השראה: עם ישראל חי!"
