כותרת
> C;
1/1
דת בקהילה

יהונתן גרילק על חג החנוכה

כרמיאלי דת בקהילהפורסם: 25.12.16 , 08:27שם הכותב/ת: מאת יהונתן גרילק
אימרה שבועית:
מדוע נמשלו ישראל כזית? - אלא כל המשקין מתערבין זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינן מתערבין עם האומות {שמות רבה ל"ו{
סטטוס שבועי:
נס פך השמן אירע, לפני 2,171 שנים. אם נשפוט לפי להבות החג שידלקו בשבוע הקרוב בישראל, ארה"ב, רוסיה, בריטניה, צרפת, אוסטרליה, ארגנטינה, קנדה, בלגיה, הונג קונג, ועוד אלפי מקומות אחרים שבהם מתגוררים יהודים - כנראה הנס עדיין בעיצומו...


ציטוט שבועי:
בעיני היוונים מה שיפה – קדוש; בעיני היהודים, מה שקדוש – יפה! {דניס פרגר}


סיפור שבועי:
חנוכיה לו יש!

כסלו תש"ד (1944) במחנה ברגן בלזן, מלחמת העולם לקרא סיום אך במחנה הנודע לשמצה, זה לא הורגש. חנוכה מתקרב ולר' שמעלקה הנודע בכינויו ה'טשאבער-רב' לא היה שמן.
כל מי שהוא פגש בימים אלו נשאל על ידו: האם תוכל להשיג מעט שמן? האם אתה מכיר מישהו שעובד במטבח?
אולם תמיד נענה בשלילה.
ר' שמעלקה ידע היטב מה יקרה אם הוא לא יצליח למצוא שום שמן. רק חוט דק של תקוה החזיק רבים מחבריו לסבל בחיים. ברגע שחוט זה ייקטע, הם ייכנעו ליַם הייאוש העמוק והקודר שמאיים להטביעם. גם אם ימצא שמן שיספיק רק כדי להדליק את הנר הראשון של חנוכה לכמה שניות, זה כבר יספיק. אבל בלי נרות חנוכה בכלל? זו בכלל לא אופציה.
באחד הימים בזמן העבודה, הורו לו לעבור לצריף האחרון, שבו נפטרו מספר אנשים בלילה הקודם ע"מ לפנותם. בעודו חוצה את השדה הפתוח, נתקעה רגלו בחור קטן באדמה הקפואה. בדק ר' שמעלקה היטב שאיש אינו צופה בו, ורכן לבדוק במה מדובר.
להפתעתו הוא שלף מתוך האדמה צנצנת קטנה, שבתוכה נוזל קרוש כלשהו. שמן, הוא לחש. שמן לחנוכה!
ר' שמעלקה הכניס שוב את ידו לאדמה, ולשמחתו גילה שהמחבוא טומן בחובו הפתעות נוספות. הוא הוציא חבילה עטופה בזהירות ופתח במהירות את מעטפת הנייר. בתוכה היו שמונה כוסיות זכוכית ושמונה פתילי כותנה דקים.
לא היה ספק שאסיר יהודי כלשהו הטמין את החנוכייה הקטנה ואת השמן. אולם מי הוא? והיכן הוא? האם הוא הועבר למחנה אחר? האם הוא נפטר?
למרות שר' שמעלקה רצה מאוד שמן עבור הצריף שלו, הוא קיווה בכל מאודו שהיהודי שהטמין את הדברים האלה עדיין חי. אולי הוא עדיין במחנה והוא יחזור למחרת כדי לחפש את האוצר שהוא הסתיר.
החזיר ר' שמעלקה בזהירות את המטמון. אולם במשך כל שאר אותו יום והלילה שבא אחריו, הוא שאל כל יהודי שהוא פגש את אותה השאלה: מצאתי מעט שמן וחנוכייה. אולי אתה החבאת אותם?
האסירים נעצו בו עיניים עצובות, משוכנעים שהזוועות האחרונות שנחשף אליהן בעבודתו שבשו את שכלו. לא רבי, הם אמרו, בזה אחר זה. לא החבאתי שום שמן. לא החבאתי חנוכייה.
למחרת, כששבו לצריף לאחר מסדר הערב, ראו לתדהמתם חנוכייה קטנה ניצבת על אחד הדרגשים, ולהפתעתם הגדולה, הייתה מלאה בשמן!
ר' שמעלקה אמר את הברכות והדליק נר ראשון של חנוכה. הקבוצה עקבה בדממה אחר מלחמתה הנצחית של השלהבת הזעירה באפלה המקיפה אותה. חלקם חייכו, אחרים בכו. כולם הרגישו ניצוץ מתוק של תקווה מתעורר בליבותיהם המרירים.
הנס הפרטי שלהם חזר על עצמו בכל אחד מלילות החג
ולאחר כמה חודשים, באפריל 1945, התרחש נס גדול עוד יותר. גרמניה נכנעה. המלחמה הסתיימה.
ר' שמעלקה היה אחד מברי המזל ששרדו את המלחמה. אחרי שמחנה ברגן בלזן שוחרר, הוא שב להונגריה, ושימש שם כמנהיג רוחני לניצולים אחרים.
מספר שנים אחר כך, נסע ר' שמעלקה לביקור בארה"ב, וביקר שם מכר מהעבר – רבי יואל טייטלבום, הרבי מסאטמר. וכך, בעודם מעלים זיכרונות, ציין הרבי מסאטמר שגם הוא היה בברגן בלזן.
הייתי שם שנה לפניך, אמר הרבי מסאטמר. הצילו אותי בכ"א בכסלו תש"ד, ארבעה ימים לפני חנוכה. לפני ששמעתי על תכנית ההצלה, התכוננתי כבר לקראת החג. שיחדתי כמה פקידים במחנה ואספתי קופסא של שמן, כוסיות ופתילות, שקברתי אחר כך בשדה. תמיד הרגשתי רע שהחנוכייה הקטנה שלי מעולם לא באה לידי שימוש.
חייך ר' שמעלקה ואמר: החנוכייה שלכם באה לידי שימוש. היא האירה את אפלתם של מאות יהודים ועזרה לפחות לחלק מהם לשרוד את המלחמה.


חג שבועי:
הבטחת איכות!

קיים כלל שלא ניתן לעוררין: בכל מקרה של התמודדות בין כמות לאיכות, ידה של האיכות על העליונה.
אין כעם היהודי היכול להעיד על חוקיות זו. על העדיפות המכרעת של האיכות על כל צורה של ריבוי כמותי.
כלל עקרוני זה מהווה יסוד במשנת היהדות עוד מימות ראשית העם. הוא אומת פעם אחר פעם, דור אחר דור, כשניצב אבי האומה העברי מול עולם עוין וניצח, כשעמד אליהו בהר הכרמל מול ארבע מאות וחמישים נביאי הבעל וכן כשהתייצב דוד מול חרבו של גלית הפלשתי.
האמת הוכיחה שאינה נרתעת מפני כמויות. איכות הקריאה בשם ה' שברה כל חנית אויב וכל דעה כוזבת, כדרך שניצוץ קטן מכלה ערימת פשתן גבוהה וגובר עליה בקלות.
עם ישראל אינו מתאפיין בריבוי מספרי. התורה מעידה עליו: "לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם... כי אתם המעט מכל העמים" {דברים ז', ז'}.
אמנם אנו עם חלש, קטן ולמוד סבל, וסביבנו מתנשאים עמים רבים, חזקים ויהירים, אלא שלמרבית הפלא, דווקא עמנו שרד למרות הצרות והתלאות שעברו עליו. אפילו הקיסר אדריינוס נאלץ להודות: 'גדולה היא הכבשה שעומדת בין שבעים זאבים' {מדרש אסתר רבה י'}. עינינו רואות, שלמרות הכול, הכבשה התקיימה, מתקיימת ותוסיף להתקיים לנצח, ואילו שבעים הזאבים חולפים מן העולם בזה אחר זה.
 
העיקרון של עליונות האיכות מופיע במהדורה נוספת, בימי חנוכה, שנוסדה לזכר הנס של 'מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים'. המאבק בין מתתיהו ובניו לבין היוונים ועוזריהם הצטיין ביחסי כוחות בלתי שקולים. כשקידש מתתיהו מלחמה על יוון, לא עמדו לצידו אלא קומץ זעום של אנשים.
לא זו בלבד שהיוונים עלו במספרם עשרות מונים על קומץ החשמונאים, אלא שגם מבחינת העוצמה לא ניתן כלל להשוות בין הכוחות. היתה זו מערכה של גיבורים מול חלשים ושל רבים מול מעטים.
 
נצחונותיהם של החשמונאים לא היו טבעיים. הנצחונות מהווים חלק מהניסים והנפלאות, התשועות והנחמות שנעשו לאבותינו. הנס מעצם מהותו חורג מכל כללי ההסתברות ופורץ את גדרי הטבע, אך אף על פי כן גם לניסים יש סדר משלהם. גם כאן קיימת חוקיות. אחד מן הכללים הראשיים של חוקיות זו קובע שיד האיכות הרוחנית על העליונה, גם אם לפי החישובים הטבעיים לא מגיע לה נצחון.

שבת שלום - חנוכה שמח - יהונתן גרילק
 
אולי יעניין אותך גם
פרשת השבוע מאת גרילק יהונתן
אימרה שבועית:
מדוע נמשלו ישראל כזית? - אלא כל המשקין מתערבין זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינן מתערבין עם האומות {שמות רבה ל"ו{
יש לו קייס- קייס אפרים לאווי מכרמיאל
אימרה שבועית:
מדוע נמשלו ישראל כזית? - אלא כל המשקין מתערבין זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינן מתערבין עם האומות {שמות רבה ל"ו{
איך תארחו את כל האורחים האלה בחגים?
אימרה שבועית:
מדוע נמשלו ישראל כזית? - אלא כל המשקין מתערבין זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינן מתערבין עם האומות {שמות רבה ל"ו{
איך תארחו את כל האורחים האלה בחגים?
אימרה שבועית:
מדוע נמשלו ישראל כזית? - אלא כל המשקין מתערבין זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינן מתערבין עם האומות {שמות רבה ל"ו{
פרשת השבוע מאת יהונתן גרילק
אימרה שבועית:
מדוע נמשלו ישראל כזית? - אלא כל המשקין מתערבין זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינן מתערבין עם האומות {שמות רבה ל"ו{
מה דעתם של תושבי כרמיאל לגבי סגירת עסקים ב-ט' באב?
אימרה שבועית:
מדוע נמשלו ישראל כזית? - אלא כל המשקין מתערבין זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינן מתערבין עם האומות {שמות רבה ל"ו{
שלח - יהונתן גרילק על פרשת השבוע
אימרה שבועית:
מדוע נמשלו ישראל כזית? - אלא כל המשקין מתערבין זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינן מתערבין עם האומות {שמות רבה ל"ו{
פרשת נשא - יהונתן גרילק על פרשת השבוע
אימרה שבועית:
מדוע נמשלו ישראל כזית? - אלא כל המשקין מתערבין זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינן מתערבין עם האומות {שמות רבה ל"ו{
אחרי מות - קדושים: יהונתן גרילק על פרשת השבוע
אימרה שבועית:
מדוע נמשלו ישראל כזית? - אלא כל המשקין מתערבין זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינן מתערבין עם האומות {שמות רבה ל"ו{