כך נקבע בהסכם פשרה שהושג בין בא – כח ההורים , עו"ד רשאד סלים מכרמיאל ובין באי כח בית החולים , ההסכם הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה , וקיבל תוקף של פסק דין.
התינוקת בת שלישית לזוג הורים תושבי אחד היישובים בצפון, נולדה 09.05.07 ונפטרה למחרת ביום 10.05.07 בתינוקיית בית החולים . מבית החולים נמסר כי מדובר במוות בעריסה וההורים מטעמים דתיים סירבו לנתיחת הגופה , ועל כן סיבת המוות הישירה לא נודעה.ההורים פנו לאחר המקרה לקבלת ייעוץ משפטי ורפואי אצל מס' עורכי דין אך קיבלו תשובה כי מדובר במוות בעריסה שיכול לקרות להרבה תינוקת, ושאין מאחוריו שום רשלנות ואין עילה לתובענה ועל כן עמדו לזנוח את תביעתם ולהשלים עם גורלם אלא שכחודש ימים לפני תום 7 שנים מועד הפטירה – מועד התיישנות התביעה , פנו ההורים למשרד עו"ד רשאד סלים בכרמיאל , לשמוע את דעתו גם הוא .
במשרד עו"ד סלים הוחלט כי המקרה על פניו מצדיק תביעה, ועל כן, וכדי להציל את התביעה מהתיישנות, מיהרו והגישו תביעה לבית המשפט, אף בלי חוות דעת רפואית שתתמוך בטעות רשלנות רפואית כמתחייב עפ"י הדין. יחד עם זאת בהמשך ההליכים וברשות בית המשפט הצטיידו והגישו שתי חוות דעת רפואיות מטעם התביעה, אחת של ד"ר מינה גורביץ' מומחית ברפואת ילדים ואחת נוספת של פרופ' נחמה לינדר – ניאונתולוגית בכירה ומוערכת.
בחוות הדעת ובכתב התביעה המתוקן שהסתמך על חוות הדעת נטען כי במקרה דנן, סבלה התינוקת ממספר תסמינים שהצביעו על מצוקה וחייבו בירור – ולדוגמא מקוניום במי שפיר, צהבת מהירה, צניחת חום גוף, כמעט ולא ינקה ועוד תסמינים נוספים שחייבו התייחסות מיוחדת ומתן הדעת מצד צוות בית החולים. לפי התביעה צוות בית החולים לא היה ער למצוקה אליה נקלעה התינוקת, לא טיפל בה, לא נעשו בדיקות דם מקיפות, לא נעשה פרוטוקול משכב המוות, ואף לא נערך רישום נאות ברשומה הרפואית בעניינה .
לפי התביעה וחוות הדעת מטעם התביעה נטען שהגם שסיבת המוות הישירה לא נודעה וההורים סירבו לנתיחת הגופה , הרי שבמקרה דנן סביר מאוד , כי מהגורמים שהוכחו ע"י התביעה , התינוקת סבלה מזיהום בדם שלא אותר ולא טופל והדבר הביא לפטירתה.
בית החולים מצדו דחה את הנטען בתביעה ובחוות הדעת מטעם התביעה. הוא הביא מצידו חוות דעת של פרופ' קווינט – ניאותולוג מוערך ומהבכירים בארץ שטען שבמקרה דנן דובר במוות בעריסה שקרה וקורה בכל בית חולים ללא קשר להתרשלות . בית החולים טען שהורי התביעה סירבו לנתיחת גופה ובכך מנעו בירור סיבת המוות ועל כן ביקשו לדחות את התביעה .
יחד עם זאת, ב"כ התובעים הצליח לשכנע את בא כח בית החולים ולנהל מו"מ לפשרה מחוץ לכותלי בית משפט , והליך כזה אכן התנהל בסופו ולאחר שקלול כל הגורמים והסיכויים והסיכונים הגיעו הצדדים לפשרה לפיה בית החולים יפצה את המשפחה לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריות בסכום של חצי מיליון ₪ . וההסכם כאמור , קיבל תוקף של פסק דין .
עו"ד סלים : תחום הרשלנות הרפואית הוא תחום מתעתע ולעתים רבות אינו חד ערכי. מומחה אחד יקבע נחרצות כי במקרה אחד היתה רשלנות מובהקת , ומומחה אחר יסבור באותו המקרה , שהטיפול היה צח כשלג !
במקרה זה , התובעים למזלם לא אמרו נואש , אחרי ייעוצים שקיבלו משך קרוב ל 7 שנים, ולמזלם הגיעו למשרדי חודש לפני התיישנות תביעתם ! אני שמח מאוד שחרף כל הקשיים המובניים בתיק זה , הצלחנו להראות שיש לנו תביעה ראויה, שלבטח אין מקום לדחותה בקש, ובכך שיכנענו את בית החולים , לנהל משא ומתן ולשלם פיצוי שלטעמנו בנסיבות העניין הוא צודק ראוי והולם ואף על הצד הגבוהה!
