נכנסנו כולנו לאולם בבית ציוני אמריקה, לכל אחד מאיתנו חיכתה תיקיה עם עפרון.
הופעמתי מההשקעה וחייכתי לעצמי כשאני חושבת כמה נחמד רעיון זה.
יובל הגיע לבמה מחייך, מתחיל לדבר ולספר כיצד כל הרעיון שלו התחיל.
לאחר שסיפר עליו ומטרתו שאל "מי רוצה לשתף את הסיפור שלו?"
כמובן שאני הצבעתי, אני ועוד נערה שבקרוב מתגייסת.
שתינו הלכנו לכיוון הבמה וכל אחת שיתפה את הקהל בחלום שלה.
סיפרתי על הספר שלי, על כך שקיבל המלצות נהדרות, על חשיבות הרגשות והשיטה שפיתחתי.
קיבלתי מהקהל טיפים נפלאים כיצד למנף את הספר והשיטה.
חזרתי למקומי עם תחושת עצמה לא ברורה, כל מה שעשיתי הוא לשתף, כל מה שאמרתי הוא שסיפרתי את החלום.
אני תמיד מספרת ומשתפת, מעיזה לומר את מה שאחרים אינם.
אך לומר זאת כמטרה, כמוכנות ונכונות לשמוע רעיונות, זו לי היתה לראשונה מול קהל, ואז הבנתי, האסימון נפל.
יובל הגה רעיון גאוני, להשתמש בדעת הקהל ובתמיכתו כדי למנף חלום.
בהמשך הכנס, הוא ביקש מאיתנו למלא את הדפים שקיבלנו, כל אחד כתב את החלומות שלו.
מעבר לדף את התובנות.
יובל המשיך וסיפר על הספר שלו שנמכר ביותר מרבע מליון עותקים, רבע מליון רק בארץ, מספר פנומנלי לארצנו הקטנה.
ואני התרגשתי, משום שמאמינה שגם הספר שלי יהיה בכל בית בישראל ובעולם, ומכוונת לשם, והיום צועקת חלום זה J.
הוא סיפר על המסע שלו בעולם, על תרגום ספרו בשפות שונות, על ההתמדה במימוש החלום.
משפט אחד תפס אותי משום שאני חיה אותו, משום שאני מאמינה בו, ואימצתי אותו לחיקי.
"כל רעיון זקוק לזמן הריון", בסופו של דבר כל חלום צריך את הזמן כדי שיתממש, צריך את ההתבשלות שלו.
המילה שנאמרה לאורך כל ההרצאה שלו היא "התמדה, עקביות" וגם "לצעוק ולהכריז על החלום, מישהו ישמע אותנו"
דבר נוסף, לתת אמונה באנשים, לתת להם לעזור לי להגשים חלומי, מתוך מאה איש אולי אחד ירצה לחבל בחלומי, אך, הרווחתי תשעים ותשעה חברים נאמנים.
בנוסף יובל הוא אדם חם, עם רצון עז לעזור, להעביר מסר, להעביר ערך.
בלי קשר אך הוא כותב נפלא, הספרים שלו מדהימים, לאחרונה הוציא ספר ילדים חדש,
"אין לי, יש לי" – לכו לקנות את ספריו.
לכל אחד מכם הרוצה לממש את חלומותיו, לכו לכנסים של יובל, אני מבטיחה לכם לא תפסידו
נהפוך מכך – רק תרויחו.
אלה
