כותרת
> C;
1/1
חדשות

גאווה מרגשת בתחנת המשטרה בכרמיאל- השוטר שקיבל עיטור מופת על שסיכן את חייו

כרמיאלי חדשותפורסם: 12.11.18 , 08:26ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:


בתאונת הדרכים הנוראית, המזעזעת שקרתה בנובמבר לפני שנה, בתאונה בה נפצעו ארבעה צעירים שאחרי בילוי עלו טרמפ לרכב ואחרי נסיעה קצרה ובמהירות, התנגש בבסיס בטון של עמוד חשמל בכביש עוקף אזור התעשייה אל העיר.
התאונה האכזרית בה נהרגה ולריה ז"ל בת ה- 21.

מי שהגיעו ראשונים אל זירת האירוע היו הסיירים שעובדים 24/7 ותמיד בשטח, הפעם גם היו קרובים.
"קיבלתי קריאה בקשר בשעה 3:42 לפנות בוקר, על רכב בוער אחרי תאונה ויש לכודים בתוכו, בראש משמרת מייד ביקשתי מכל הניידות להגיע לאירוע ומשם המשכתי לנווט את האירוע".
כך מספר ראש משמרת כוג'אן שאבסו בן 39 נשוי ואב לילדה בת 5 שקיבל צל"ש על שחירף נפשו באירוע, בניסיון לחלץ לכודים (בתמונה)

"הגענו שתי ניידות יחד, הרכב הבוער היה מולנו, ירדתי מהניידת עם מטף ורצתי לכיוון הרכב הבוער ביחד עם שוטר חובה, בר אברג'יל מכרמיאל.
ראינו את הנהג יושב ברכב אוחז בהגה והוא בוער עד צוואר ולא מגיב, פתחנו את הדלת, הנחנו אותו על הכביש וכיביתי או עם המטף.
שוב התזתי אל תוך הרכב עם המטף, כאשר שלושה נוספים מחוץ לרכב צועקים, כנראה עפו מהרכב.
הייתי חייב להפעיל שיקול דעת ולבדוק עם יש מישהו נוסף בתוך הרכב, כאשר זיהיתי דמות, רצתי במהירות אל דלת הנוסע הקדמי.
משלא הצלחנו בכוחות משותפים לפתוח את הדלת, נכנסתי מהדלת של המושבים האחוריים ומשכתי את הנוסעת שעלתה באש וללא הכרה".

איך מתפקדים ברגעים כאלה? מתוך איזה דחף?
"תפקדתי בקור רוח, עשיתי מה שצריך לעשות, הייתי קצין בצבא, השתתפתי במלחמת לבנון השנייה, מבצע עמוד ענן וצוק איתן, רק כך אפשר לתפקד.
כל מה שרציתי זה להציל אותה בכל מחיר", המחיר ששילם כוג'אן הייתה הפציעה של כוויות בידיים.

בניידת השנייה היו, השוטר מטאנס נזיה –נוצרי מכפר מרר, נשוי בן 44 ולו ארבעה בנים, שני בנים סטודנטים לרפואה, ביחד איתו היה המתנדב נביה חבקה – דרוזי, רווק בן 26.
השניים שקיבלו צל"ש, על תיפקודם באירוע זה.

הטקס נערך יום שלישי שעבר במכללה לשוטרים בבית שמש, מי שהעניקו את האותות היו המפכ"ל רוני אלשיך, שר לבטחון הפנים גלעד ארדן, והנשיא רובי ריבלין.
  
אי אפשר להתעלם למרות הסיפור הכואב על העובדה כי במשמרת שהגיעו והצילו חיים היו:
יהודי, נוצרי, מוסלמי, צ'רכסי ודרוזי.

"כמובן שהלכנו ללוויה של ולריה, לחצנו את ידיה של אמה, סה"כ עשינו את העבודה שלנו.
סיכון חיים הוא חלק מהעבודה".
 

אולי יעניין אותך גם