כשפונים אלי ואומרים לי תכתבי עליך ועל המיזם שלך, אני מתחילה להתלבט ולחשוב מהו בעצם המיזם שלי? מה אני רוצה ממנו? מה אני רוצה להוביל? והאם באמת הוא יצא מתוכי והאם הוא חלק מהמהות שלי?
תשובות ברורות טרם קיבלתי, לאורך זמן לא קצר כששאלתי את עצמי שאלות אלו גליתי שבימים מסויימים חשבתי שכן ואחרים שחשבתי שפחות.
אז מי זו באמת אלה? מה היא רוצה להוביל? בתוכי אני יודעת מה, אני לאט לאט יוצאת מהקליפה הזו והכל הופך לברור יותר.
רגשות, אהבה, רומנטיקה, נשיות, אנרגיה נשית....
אם כך בעצם מי אני? כרגע תשובה מדוייקת אין לי משום שכל יום מחדש אני מגלה אותי.
יש בקרים שאני מתעוררת ואני לא מבינה מה הסיבה שאני חיה, המוד שלי בעצב ואני רק רוצה לכתוב, בעיקר סיפורים רומנטיים שיש בהם חוסר.
יש בקרים שאני קמה בהיי, כל מה שאני רוצה זה לעשות, ליזום ולייצר.
יש בקרים שאני מרגישה את השליחה שבי, ומוכנה להכיל עולם שלם.
ויש ימים שאני לא שום דבר מהדברים האלו, היום עובר ואני לא באמת נמצאת בו.
הבנתי שאני בעצם אמשתנה, יודעת שכל יום מחדש וכל רגע שבו הדברים יכולים להיות אחרת ממה שתכננתי בתחילתו.
למדתי להערך להפתעות, לכאב, לשמחה, לאהבה, לעשיה, למנוחה, לריקוד ולשינה.
למדתי להיות נוכחת בחיי, להרגיש כל צעד שהולכת בו, לחוות את כל המנעדים של תחושותי, להיות בכל רגע ולאהוב אותו.
למדתי שאני זו אני כפי שאני, אקבל את האני באהבה, אשנה מה שאני פחות רוצה ומה שלא אוכל לשנות אז אקבל זאת בחיבוק.
אם כך מי זו אני? מה המיזם שלי?
אכתוב על כך, יש לי המון מה לומר על זה.
אתחיל ב "להיות איתך" איך האני משתלב שם... אמשיך ב"לחבק את הרגש" ו... "לכאב שלי יש כוח"...
כל מיזם הוא שונה אך הכל ביחד הוא בעצם המהות שבי....
אלה
