כותרת
> C;
1/1
הלב של כרמיאלי

עמותת יד עזרא ושולמית

כרמיאלי הלב של כרמיאליפורסם: 29.08.13 , 13:41שם הכותב/ת: מערכת הפורטל
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב". הסיפור שהיה, התחיל עם יהודי בשם אריה לארי, בשנת 1998. ילד שגדל בבית ירושלמי, למשפחה ענייה. ולמרות שלא היה הרבה אוכל והאם דאגה בעיקר לסעודת שבת, הייתה מוזגת צלחת מרק עם עוף ואומרת זה לשכן הערירי למטה, והצלחת הזו לזקנה שגרה למעלה וכן הלאה.ארגון עזרה וחסד.
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב".
הסיפור שהיה, התחיל עם יהודי בשם אריה לארי, בשנת 1998.
ילד שגדל בבית ירושלמי, למשפחה ענייה.
ולמרות שלא היה הרבה אוכל והאם דאגה בעיקר לסעודת שבת, הייתה מוזגת צלחת מרק עם עוף ואומרת זה לשכן הערירי למטה, והצלחת הזו לזקנה שגרה למעלה וכן הלאה.
אריה שגדל ונפגע בזמן שרות צבאי במלחמת שלום הגלילי, חשב איך יוכל לעזור לעמו.
והתחיל להאכיל כמה ילדים בביתו, מה יותר טבעי מלהמשיך את מה שראה בבית, רק שבאופן ספונטני ועד מהרה, הגיעו 80 ילדים באופן קבוע לביתו שהפך להיות בית תמחוי, ואריה קנה לעצמו בית אחר.
עד מהרה קמה העמותה אשר נותנת בית חם לילדים, מעניקה צרכים בסיסיים כמו מזון, ביגוד והנהלה.
צרכים רגשיים – טיפול מקצועי.
צרכים חברתיים – פעילויות חברתיות, קייטנות חוגים ועוד.
חלוקת סלי מזון למשפחות נצרכות ברחבי הארץ וגם בערבי חג.
לפי רשימות שמתקבלות מהרווחה.
שמעון פינטו כבר שמונה שנים, הכח המניע ליד עזרא ושולמית, ואחראי על 200 מתנדבים ברחבי הארץ, דניאל בוסקילה בתמונה משמאל, בשנתיים האחרונות מנהל לוגיסטיקה, ביקורת פנים, עובד בצמוד לשמעון ואחראי ומוודה שאכן המשפחות הנזקקות מקבלות את שמגיע להן.
עוד מציינים השניים שישנם מכולות בעיר בכמה שכונות, גבעת רם, רבין מכוש, מורד הגיא, מכולות לאיסוף לבגדים וישנם אנשים שממיינים את מה שלא טוב ללבוש הם שולחים למחזור, סמרטוטים שנאספים לצבא לניקוי טנקים כלי נשק ועוד.
הארגון נותן מענה רחב, הכולל את כל קשת הצרכים למשפחות מעוטות יכולת, קשישים, ילדים, נוער בסיכון ובמקרים רבים גם של הצלת חיים.
הוא הכתובת לכל נצרך, נזקק, מכל שכבות הציבור הישראלי.
לקראת שנת הלימודים, כמידי שנה, פתחו במבצע ילקוט לכל ילד, אלפי תיקים חולקו וציוד בית סיפרי לילדים שאין להוריהם אפשרות לרכוש את הציוד.
שנת לימודים חדשה בפתח -  ריח של התחדשות , תקוות ומשאלות להצלחה.
אולי יעניין אותך גם
בחרתי לתת לו חיים והוא נתן לי עולם
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב". הסיפור שהיה, התחיל עם יהודי בשם אריה לארי, בשנת 1998. ילד שגדל בבית ירושלמי, למשפחה ענייה. ולמרות שלא היה הרבה אוכל והאם דאגה בעיקר לסעודת שבת, הייתה מוזגת צלחת מרק עם עוף ואומרת זה לשכן הערירי למטה, והצלחת הזו לזקנה שגרה למעלה וכן הלאה.
תושבי כרמיאל המהווים השראה לכבוד ואהבת חינם
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב". הסיפור שהיה, התחיל עם יהודי בשם אריה לארי, בשנת 1998. ילד שגדל בבית ירושלמי, למשפחה ענייה. ולמרות שלא היה הרבה אוכל והאם דאגה בעיקר לסעודת שבת, הייתה מוזגת צלחת מרק עם עוף ואומרת זה לשכן הערירי למטה, והצלחת הזו לזקנה שגרה למעלה וכן הלאה.
אנשים בעיר שמהווים השראה לכבוד ואהבת חינם
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב". הסיפור שהיה, התחיל עם יהודי בשם אריה לארי, בשנת 1998. ילד שגדל בבית ירושלמי, למשפחה ענייה. ולמרות שלא היה הרבה אוכל והאם דאגה בעיקר לסעודת שבת, הייתה מוזגת צלחת מרק עם עוף ואומרת זה לשכן הערירי למטה, והצלחת הזו לזקנה שגרה למעלה וכן הלאה.
בחרתי לתת לו חיים והוא נתן לי עולם
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב". הסיפור שהיה, התחיל עם יהודי בשם אריה לארי, בשנת 1998. ילד שגדל בבית ירושלמי, למשפחה ענייה. ולמרות שלא היה הרבה אוכל והאם דאגה בעיקר לסעודת שבת, הייתה מוזגת צלחת מרק עם עוף ואומרת זה לשכן הערירי למטה, והצלחת הזו לזקנה שגרה למעלה וכן הלאה.
תושבי כרמיאל המהווים השראה לכבוד ואהבת חינם
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב". הסיפור שהיה, התחיל עם יהודי בשם אריה לארי, בשנת 1998. ילד שגדל בבית ירושלמי, למשפחה ענייה. ולמרות שלא היה הרבה אוכל והאם דאגה בעיקר לסעודת שבת, הייתה מוזגת צלחת מרק עם עוף ואומרת זה לשכן הערירי למטה, והצלחת הזו לזקנה שגרה למעלה וכן הלאה.
אנשים בעיר שמהווים השראה לכבוד ואהבת חינם
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב". הסיפור שהיה, התחיל עם יהודי בשם אריה לארי, בשנת 1998. ילד שגדל בבית ירושלמי, למשפחה ענייה. ולמרות שלא היה הרבה אוכל והאם דאגה בעיקר לסעודת שבת, הייתה מוזגת צלחת מרק עם עוף ואומרת זה לשכן הערירי למטה, והצלחת הזו לזקנה שגרה למעלה וכן הלאה.
שולחן עגול לניצולי שואה בכרמיאל
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב". הסיפור שהיה, התחיל עם יהודי בשם אריה לארי, בשנת 1998. ילד שגדל בבית ירושלמי, למשפחה ענייה. ולמרות שלא היה הרבה אוכל והאם דאגה בעיקר לסעודת שבת, הייתה מוזגת צלחת מרק עם עוף ואומרת זה לשכן הערירי למטה, והצלחת הזו לזקנה שגרה למעלה וכן הלאה.
שולה כהן מסכמת כמעט יובל בשירות הציבורי
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב". הסיפור שהיה, התחיל עם יהודי בשם אריה לארי, בשנת 1998. ילד שגדל בבית ירושלמי, למשפחה ענייה. ולמרות שלא היה הרבה אוכל והאם דאגה בעיקר לסעודת שבת, הייתה מוזגת צלחת מרק עם עוף ואומרת זה לשכן הערירי למטה, והצלחת הזו לזקנה שגרה למעלה וכן הלאה.
ילדי בית ספר "אופק" בכרמיאל אומרים תודה לדור התקומה
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב". הסיפור שהיה, התחיל עם יהודי בשם אריה לארי, בשנת 1998. ילד שגדל בבית ירושלמי, למשפחה ענייה. ולמרות שלא היה הרבה אוכל והאם דאגה בעיקר לסעודת שבת, הייתה מוזגת צלחת מרק עם עוף ואומרת זה לשכן הערירי למטה, והצלחת הזו לזקנה שגרה למעלה וכן הלאה.
הלב הכרמיאלי פועם בחוזקה!
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב". הסיפור שהיה, התחיל עם יהודי בשם אריה לארי, בשנת 1998. ילד שגדל בבית ירושלמי, למשפחה ענייה. ולמרות שלא היה הרבה אוכל והאם דאגה בעיקר לסעודת שבת, הייתה מוזגת צלחת מרק עם עוף ואומרת זה לשכן הערירי למטה, והצלחת הזו לזקנה שגרה למעלה וכן הלאה.
דימה קויבסקי למען הקהילה
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב". הסיפור שהיה, התחיל עם יהודי בשם אריה לארי, בשנת 1998. ילד שגדל בבית ירושלמי, למשפחה ענייה. ולמרות שלא היה הרבה אוכל והאם דאגה בעיקר לסעודת שבת, הייתה מוזגת צלחת מרק עם עוף ואומרת זה לשכן הערירי למטה, והצלחת הזו לזקנה שגרה למעלה וכן הלאה.
גם עסקים בכרמיאל נוהרים להתנדב
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים, לראות טוב". הסיפור שהיה, התחיל עם יהודי בשם אריה לארי, בשנת 1998. ילד שגדל בבית ירושלמי, למשפחה ענייה. ולמרות שלא היה הרבה אוכל והאם דאגה בעיקר לסעודת שבת, הייתה מוזגת צלחת מרק עם עוף ואומרת זה לשכן הערירי למטה, והצלחת הזו לזקנה שגרה למעלה וכן הלאה.