כותרת
> C;
1/1
תרבות ופנאי

מימונה בכרמיאל... ובכלל קצת על המימונה

כרמיאלי תרבות ופנאיפורסם: 20.04.14 , 15:24שם הכותב/ת: מתוך ויקיפדיה - מימונה
המִימוּנָה (בערבית: המִימוּנָה (בערבית: ميمونة) הוא חג עממי הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). מקור המנהג הוא בעיקר במסורת יהדות מרוקו, ולפי השערת החוקרים, החל במאה ה-18.
אחד ההסברים לקיומו של חג נוסף זה היא הזהירות היתרה שהייתה מקובלת במהלך ימות הפסח. היו נזהרים שלא לאכול איש אצל רעהו, בשל שוני במנהגים הקשורים להימנעות מחמץ וכיוצא בו. לכן, מיד לאחר פסח היו מארחים איש את רעהו, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה אלא בגלל חומרה, והנה עתה הם אוכלים איש ממאכלי רעהו. המקור ההלכתי ליום זה נובע מהגדר ההלכתי של אסרו חג, שמשמעותו עשיית שמחה בסעודת צאת החג.
בשנים האחרונות נושאות חגיגות המימונה בישראל גם אופי פוליטי, כשנשיאים, ראשי ממשלות, שרים ופוליטיקאים משתתפים באירועים הנחגגים ברחבי הארץ, מה שבהדרגה, גרם למנהג להפוך רווח גם בקרב חלקים בחברה הישראלית כולה.
 


מקור השם
 
הסברה הרווחת היא שמקור השם נובע משיבוש המילה העברית "אמונה". החג נקרא כך משום שעל פי המסורת הסיכוי לגאולה ביום זה רב יותר, על פי מאמר התלמוד "בניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידים להיגאל" (תלמוד בבלי, ראש השנה י' ע"ב), ובחג זה הציבור מביע את אמונתו בגאולה העתידית.
סברה אחרת היא שמקור השם נובע מהמילה הערבית "מימון" שפירושה מזל, והחוגגים מאמינים כי יום זה הוא יום סגולה לפרנסה ולזיווג. יש הסבורים כי השם "מימונה" נובע משמו של אבי הרמב"ם, הרב מימון בן יוסף, שיום המימונה חל ביום פטירתו.
 


מנהגי החג
 
ליל המימונה מתאפיין בהשארת דלת הבית פתוחה (כל עוד בני הבית נמצאים וערים) כדי להזמין את כל מי שרוצה להיכנס, ולאו דווקא בני משפחה, מכרים או מוזמנים מראש. ביישובים בישראל שבהם היה ריכוז גבוה של יהודי מרוקו, התאפיין ליל המימונה במשך שנים רבות גם במעין "סיור כתובות" שבו כמעט כל משפחה הייתה מבקרת אצל כל המשפחות האחרות – מה שהגדיל את תחושת החגיגיות, כיוון שלילה כזה היה לרוב מסתיים בסגירת דלתות הבתים לפנות בוקר.
הכיבוד שמונח על השולחנות הוא ברובו המכריע מתוק, כנראה כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. מוגשים ממתקים וריבות מסוגים שונים, שהוכנו כולם על ידי בעלת הבית במהלך הפסח. משום כך, כל המעדנים המתוקים הללו חייבים להכיל רק מרכיבים כשרים לפסח, דהיינו: תמרים, בוטנים, שקדים, אגוזים, סוכר וכו' – אך ללא קמח או מרכיבי חמץ אחרים. את המופלטות, מאכלים העשויים קמח וממאפייני המימונה, מכינים דקות ספורות בלבד לפני ההגשה.
נהוג לברך את האורחים בברכת "תרבחו ותסעדו", ומקובל לפרשו כ"תרוויחו ותצליחו", אך פירוש זה מוטעה. הטעות צמחה בקרב מרוקאים שנולדו בארץ, אשר מפרשים את הברכה כהזמנה לאורחים ליהנות משפע המזון. הברכה הנכונה היא "תרווחו ותסעדו" ומשמעותה שקודם יהיה לכם רווח (רווחה) ואחר כך תוכלו גם לתת סעד (עזרה לזולת). הברכה המקורית לא מתייחסת לאוכל אלא לרעיון חברתי, למרות שמבטאים אותו בצורת ארוחה חגיגית. יש הזורים מעט קמח על האורחים בהכנסם להתארח.


כתבות מעניינות בנושא המימונה
"כשבן גוריון שאל מה זה מימונה?"   (מתוך אתר MAKO)
מימונה בדרך: "מופלטות עם טוויסט אשכנזי" (מתוך אתר YNET)
מתכונים אעימים למימונה (מתוך אתר YNET)







אולי יעניין אותך גם