ראיון עם יותם, אחיו של נדב באלוה ז"ל שנפל במלחמת לבנון השנייה.
נדב באלוה, ז"ל, לוחם בסיירת אגוז, נהרג במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 במהלך פעילות מבצעית בלבנון, בהתקלות עם מחבלי חיזבאללה, במרון ארס. באותה התקלות נהרגו עוד חמישה מחבריו של נדב. בראיון, מספר יותם על אחיו נדב –על זיכרונותיהם המשותפים, החלומות שלו וכיצד הושפע ממנו, על הדרך בה בחרו לזכור אותו וגם מסר חשוב לבני הנוער שעומדים להתגייס
נפגשתי במצפור שהוקם לזכרו של נדב באלוה ז"ל, עם אחיו יותם לקיום ראיון.
איך אתה זוכר את אחיך?
"זוכר אותו מחויך, רוב הזיכרונות באים מהתקופה האחרונה שהוא היה בצבא. כמו אח גדול שמטפל בך, דואג לכל. בעיקר בן אדם שמח, לא זוכר אותו עצוב."
הקשר בינכם היה הדוק?
"לא יודע אם הדוק, אבל היה קשר טוב מאוד, לא היו ביננו ריבים, גם עם אחותי לא היו לו ריבים."
מה היו התכונות הדומיננטיות של נדב?
"הוא היה מאוד צנוע, לא היה מהבולטים בשכבה, ידע להעביר מסרים בלי לצעוק ובנועם.
יש את המשפט 'מים שקטים חודרים עמוק' זה משפט שמאוד התאים לו. לא היו לו הרבה חברים בבית
הספר, הייתה לו את החבורה שלו וזהו."
היכן שירת נדב ובאיזה תפקיד?
"שירת ביחידת אגוז, יחידה שפועלת בעיקר בלחימה בצפון מול חיזבאללה, עבר מסלול הכשרה של 16 חודשים (שנה ו-4 חודשים), נדב היה לוחם ומוביל צוות."
באיזו דרך המשפחה והחברים מנציחים את נדב?
"יש כמה דרכים, הראשונה והעיקרית היא שאנחנו מחלקים מלגות ללוחמים מכל הארץ, יש כמה תנאים לקבלת המלגה אבל התנאי הראשון זה להיות לוחם, סטודנט, בעל מעמד סוציואקונומי נמוך שקשה להם לשלם עבור הלימודים.
בנוסף, יש את המקום שאנחנו יושבים בו עכשיו- המצפור לזכרו של נדב".
מי חשב על הראיון להקים את המצפור, מי סייע ולמה דווקא כאן?
"יאמר לזכותה של עיריית כרמיאל שכל חייל מכרמיאל שנופל, העירייה מסייעת להנציח אותו בדרך זו או אחרת. אנחנו בחרנו דווקא את המצפור כיוון שנדב מאוד אהב את ארץ ישראל ולטייל בה.
גם הנחל שזורם מתחת למצפור שימש מקום אימונים חשוב מאוד ליחידה שהוא שירת בה."
איך המוות של אחיך השפיע על השירות הצבאי שלך?
"לא יודע עד כמה השפיע, אבל זה גרם לי להבין יותר מה הוא עבר בשירות, עברנו פחות או יותר אותו הדבר.
שירתתם באותה יחידה?
"כן, בסיירת אגוז."
אז בעקבות נדב שירתת באותה יחידה?
"השאיפה היתה לקצת יותר למעלה, אבל בסוף הגעתי לשם, ככה רצה הגורל כנראה."
איך ההורים קיבלו את זה ששירתת כקרבי?
"עם כל הקושי הם תמכו, האמינו שיש לחנך את הילד לאהבת הארץ ולעשות הכל למענה, להורים שלי היה קשה אבל הם האמינו בדרך הזאת שאם המדינה נותנת לך, תיתן לה בחזרה."
תספר לי קצת על פרויקט "כושר אקסטרים"
"קבוצה שמכינה חבר'ה לפני גיוס. נדב גם התאמן בקבוצה הזאת והמאמנים החליטו שהמסע הראשון של החניכים של 10 ק"מ יהיה לזכרו של נדב. כל שנה אני, החברים שלי וחברים של נדב עושים את המסע ובסופו יש טקס ב'יד לבנים', מחלקים חולצות למי שעשה את המסע."
ספר לי על הרגע שבו קיבלת את ההודעה.
"השעה היתה ארבע לפנות בוקר, אחותי היתה בצבא שירתה עם נדב, אני הייתי בבית עם ההורים וכולנו ישנו. דפקו בדלת (זה היה היום השמיני למלחמת לבנון השנייה), ההורים ישר הבינו שאם דופקים בדלת בשעה הזו כנראה משהו קרה. ב-06:15 הבית היה מלא באנשים, הכל קרה מהר נורא. גם היום, אחרי שבע שנים כל דבר קטן מזכיר אותו."
בסיומו של הראיון ליותם היה חשוב להעביר מסר לבני נוער שלפני גיוס.
"בחיים לא לוותר על החוויה הזו של הצבא, אם כבר מחליטים ללכת למרות שזה חובה, לעשות את הכי טוב שאפשר ולהגיע הכי גבוה. זאת חוויה שלא חוזרת על עצמה ומכירים חברים לחיים. חוויה יותר גדולה ועוצמתית מטיול בדרום אמריקה!"
לצפייה בסרטון "לזכרו של נדב באלוה שנפל במלחמת לבנון השניה":
