כותרת
> C;
1/1
דת בקהילה

נשנושבועי: פרשת השבוע - חקת

כרמיאלי דת בקהילהפורסם: 27.06.14 , 09:39שם הכותב/ת: גרילק יהונתן
סיפור, סטטוס, אימרה ופרשת השבוע. קבלו נשנוש שבועי שיכין אתכם בצורה היפה ביותר לכבוד השבת.
     
אימרה שבועית:
אין יקר בנבראים כהזמן. {רבי יהונתן אייבישיץ}
      
סטטוס שבועי:
יהודים צעירים ברחבי העולם, הפכו לאפטיים וחסרי עניין ביהדותם.
בידינו הכוח לשנות זאת! בואו נשבור את המעגל! נציג בפומבי ובאופן קבוע, את הזהות היהודית שלנו. נתחייב לשלוח את ילדינו למסגרות חינוך הולמות ונגדל אותם בסביבה של מסורת יהודית.
היהדות איננה דת של הכל או לא כלום. יש בה אינסוף אפשרויות. החוויה שהיא יוצרת עשויה להיות ברת השפעה נצחית ואינסופית.
    
ציטוט שבועי:
לפי הקריטריון המטריאליסטי והפוזיטיבי, צריכה הייתה אומה זו לעבור מזמן מן העולם. קיומה הוא תופעה מיסתורית ומופלאה, המעידה כי חיי אומה זו מתנהלים בכוח גזרה קדומה. {הפילוסוף הרוסי ניקולאי ברדייב על היהודים}

סיפור שבועי:
קרוב לעין - קרוב ללב
רבי נתן צבי פינקל הסבא מסלבודקה נראה פעם עומד בתפילה ליד ביתו של אחד מתלמידיו. מה קרה?, שאלוהו  התלמידים. השיב הסבא: ידוע לנו כי לתלמיד זה יש צרה בביתו, אנו רואים אותו יום יום בישיבה, ואז קשה להרגיש את צערו האמיתי, לכן באתי ליד מעונו. כאן, ההרגשה עמוקה יותר. ה"נושא בעול עם חברו", מקבל משמעות טובה יותר. וכך אפשר להתפלל מעומקא דלבא...

פרשה שבועית:
פרשת חקת / "הכיבוש משחית?!"
"וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבולו ויט ישראל מעליו" {במדבר כ' כ"א}

עם ישראל נלחם ומכה את אויבו עד חורמה. אבל מפני אויב אחד נסוג העם ואינו נלחם. אחרי שנוכח שבדרכים דיפלומטיות לא ישיג את מטרותיו, העדיף להמנע מעימות צבאי.
התרחשויות אלו, הכלולות בחלקה השני של הפרשה, מבשרות את השינוי העומד לחול בחיי העם, את יציאתו מן הבידוד הכפוי במדבר, ותחילתם של המגעים - המדיניים והצבאיים - עם עמי הסביבה.

זהו ראשיתו של המסע לעבר ארץ הייעוד, כנען. וזו היתה גם השעה שנבחרה להנחת היסודות הרעיוניים למדיניות חוץ ישראלית, מסגרת להתנהגות העם בעתיד, לכשתקום המדינה העברית בארץ ישראל.

כך יישמו בני ישראל כבר במגעיהם הראשונים עם האומות כמה מעקרונות הברזל של "המדיניות האלוקית".
המגע הראשון התקיים עם האדומים. מחנה ישראל התקרב לגבול ארץ זו. שליחי משה השמיעו באוזני מלך אדום את הבקשה הבאה:
"כה אמר אחיך ישראל, אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו... והנה אנחנו בקדש, עיר קצה גבולך. נעברה נא בארצך" (במדבר כ', י"ד-י"ז).
הבקשה נתקלה בסירוב מוחלט. אזכור התלאות של בני ישראל במצרים ובמדבר לא עשו כל רושם ולא ריככו את לבו של המלך; דוגמא ראשונה לאדישות העולם לסבל יהודי.
גם ההבטחות החגיגיות: "לא נעבור בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר, דרך המלך נלך, לא נטה ימין ושמאל" (שם י"ד, כ"א) - הבטחות הבאות למנוע כל נזק אפשרי, לא העניקו את רשיון המעבר המיוחל.
התשובה היתה שלילית ותקיפה: "לא תעבור בי, פן בחרב אצא לקראתך" (שם י"ח). כדי להעניק תוקף מרשים לסירוב המתרברב, יצא מלך אדום לקראת ישראל "בעם כבד וביד חזקה" (שם כ').
ועם ישראל נסוג. ויתר על רצון המעבר.
מדוע נסוג? האם פחד מפני עימות צבאי? שמא חשש שחייליו אינם אמיצים דיים? לאו דווקא.
לא חוסר אומץ לב והיעדר עוז רוח היו הסיבות לנסיגה מגבול אדום.
זאת ועוד, בקשת מעבר דומה הופנתה לאחר זמן גם למושלה של ארץ אחרת. שם, בניגוד ל"מקרה אדום", גרר הסירוב התקיף מלחמה: "ולא נתן סיחון את ישראל עבור בגבולו, ויאסוף סיחון את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבוא יהצה וילחם בישראל" (שם, כ"ג).
תוצאות העימות הצבאי היו: "ויכוהו ישראל לפי חרב, ויירש את ארצו וארנון עד יבוק עד בני עמון, כי עז גבול בני עמון" (שם כ"ד).
והשאלה המתעוררת מאליה היא: מדוע לא לחם ישראל באדום, בעוד שאת ארץ האמורי כבש? מה היו השיקולים שהינחו את בני ישראל בכל אחד מן המקרים?
שיקולים כבדי משקל. אסור להן, למלחמותיו של עם ישראל, שיתנהלו בהתאם "למקובל". עקרון יסוד שהוצב בתחילת הדרך, הוא שאסור לפגוע בריבונותו של עם על ארץ שהוא יושב בה בזכות.
על כן, נסוג עם ישראל מגבולו של אדום, שכן אדום במולדתו יושב. אזהרה תקיפה אסרה כל התגרות בם: "אל תתגרו בם, כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל, כי ירושה לעשו נתתי" (דברים ב', ה').
משום כך, למרות סירובו של אדום להעניק זכות מעבר, צעד עויין ומרושע כלפי עם ישראל, אין הדבר מצדיק פגיעה מצידנו בריבונותה על ארצו.
שונה היה מעמדה של ממלכת האמורי. ארץ זו כלולה בגבולות ההבטחה לעתיד. בשעתו ניתנה למואבים, אולם האמורים גירשום. היא אינה שייכת, איפוא, לאמורים. ולכן, אף כי בשלב ראשון ביקש משה רק לעבור בה כדי להגיע לעבר הירדן מערבה, גרר הסירוב את כיבוש האמורי.
ומעניין, תנופת הכיבוש של ארץ סיחון נעצרה בבת אחת בגבול בני עמון: "כי עז גבול בני עמון" (במדבר כ"א, כ"ד).
מהו עוזו וחוזקו של גבול זה? רש"י מאיר את עינינו: "התראתו של הקב"ה, שאמר להם אל תצורם" (דברים ב', י"ט).
הנה שוב, בני עמון יושבים בנחלתם, והפגיעה בהם אסורה.
חשוב היה, שעם ישראל ילמד שיעור זה מיד עם תחילת כיבושיו. חשוב היה, שיידע כבר בצעדיו הראשונים שלא הכוח מצד עצמו, גם לא החיפוש אחר "מרחב מחיה", מהווים עילה למלחמה והצדקה לכיבוש.
הנסיגות הללו מהגבולות האסורים ילמדוהו ויזכירוהו, שאין הוא עומד לכבוש את ארץ כנען, כי אם לשחררה. הארץ מיועדת לבני שם שעמהם נמנים בני ישראל. היא אינה של בני כנען שכבשוה.
כל עוד אמת זו חיה בלב העם, היא לא תהפוך אותו לכוח כובש העולה על במת ההיסטוריה, שנצחונותיו עלולים להביאו לשאוף להרחיב גבולות, להקים אימפריה ולהדביר עמים תחתיו.

{מעובד מספרו של הרב משה גרילק "פרשה ופשרה"}

שבת שלום - חודש טוב - יהונתן גרילק

אולי יעניין אותך גם
פרשת השבוע מאת גרילק יהונתן
סיפור, סטטוס, אימרה ופרשת השבוע. קבלו נשנוש שבועי שיכין אתכם בצורה היפה ביותר לכבוד השבת.
יש לו קייס- קייס אפרים לאווי מכרמיאל
סיפור, סטטוס, אימרה ופרשת השבוע. קבלו נשנוש שבועי שיכין אתכם בצורה היפה ביותר לכבוד השבת.
איך תארחו את כל האורחים האלה בחגים?
סיפור, סטטוס, אימרה ופרשת השבוע. קבלו נשנוש שבועי שיכין אתכם בצורה היפה ביותר לכבוד השבת.
איך תארחו את כל האורחים האלה בחגים?
סיפור, סטטוס, אימרה ופרשת השבוע. קבלו נשנוש שבועי שיכין אתכם בצורה היפה ביותר לכבוד השבת.
פרשת השבוע מאת יהונתן גרילק
סיפור, סטטוס, אימרה ופרשת השבוע. קבלו נשנוש שבועי שיכין אתכם בצורה היפה ביותר לכבוד השבת.
מה דעתם של תושבי כרמיאל לגבי סגירת עסקים ב-ט' באב?
סיפור, סטטוס, אימרה ופרשת השבוע. קבלו נשנוש שבועי שיכין אתכם בצורה היפה ביותר לכבוד השבת.
שלח - יהונתן גרילק על פרשת השבוע
סיפור, סטטוס, אימרה ופרשת השבוע. קבלו נשנוש שבועי שיכין אתכם בצורה היפה ביותר לכבוד השבת.
פרשת נשא - יהונתן גרילק על פרשת השבוע
סיפור, סטטוס, אימרה ופרשת השבוע. קבלו נשנוש שבועי שיכין אתכם בצורה היפה ביותר לכבוד השבת.
אחרי מות - קדושים: יהונתן גרילק על פרשת השבוע
סיפור, סטטוס, אימרה ופרשת השבוע. קבלו נשנוש שבועי שיכין אתכם בצורה היפה ביותר לכבוד השבת.