למרות המגוון הרחב של האפשרויות הפתוחות בימינו אנו, כמו: לגור לבד, להצטרף לקהילת פנויים, לגור עם שותף/חבר אחד או יותר, רווחת האמונה שאלה הם תחליפים לדבר האמיתי – מערכת יחסים של נישואין בין איש ואישה או לחילופין חיים בזוגיות. אנו מתעקשים לא מעט ליצור מחדש את התחושות של ביטחון וחיבור שמהם נהנינו כילדים, בתבנית של מערכת יחסים רומנטית בוגרת. הבעיה מתחילה כשמערכות יחסים בוגרות אלה עולות על שרטון, מתמודדות עם קונפליקט או מסתיימות, הצדדים המעורבים עשויים להרגיש נטושים ופגועים.
בחיפוש אחר בן או בת - הזוג, חלקנו שואפים למצוא אדם עם דמיון לאחד ההורים, כאשר ההורה היה מיטיב ומספק. הבעיה מתחילה כאן, שגם אם ניכר דמיון בשלב הראשון של היחסים, אין אנשים תואמים לחלוטין ולכן כאשר יעלה חוסר דמיון בהמשך, הדבר יכול להוביל לקושי בקבלת בן או בת- הזוג כפי שהם.
במקרים בהם ההורה היה מאכזב או פוגעני, רבים מאיתנו יתורו דווקא אחר זוגיות הפוכה, שתהיה לא דומה בכלל ליחסים במשפחת המוצא. אבל מה קורה כאשר בני- הזוג מתנהגים באופן שמזכיר את ההורה ממשפחת המוצא? הדבר יכול להוביל לקשיים לא פשוטים.... מסתבר...החיפוש אחר האבא הבלתי-מושג שכה רצינו כילדים או האם האוהבת ללא תנאים מתברר כפנטזיה בלתי מוגשמת. לעיתים, רגשות קשים כמו, שנאה של אדם להורה שלו על כך שאכזב, לא נענה, פגע או התעלל יכולה באופן מודע או בלתי מודע לעבור לבן או בת-הזוג, והיא יכולה להופיע כהתפרצות רגעית או כרגש נצחי של כעס, מרירות וכאב.
בזוגיות לעיתים, מוגשמות מטרות לא מודעות שעשויות לענות על צרכים בסיסיים של שני בני-הזוג בהתאמה. קשר כזה ידוע כ"נישואים משלימים", בהם רצונות בני-הזוג משתלבים ומשלימים אחד את השני, למרות שהנישואין נראים אומללים למתבונן מבחוץ. לדוגמא, נישואין בין גבר שמחפש דמות אימהית ואישה הזקוקה להעניק דאגה אימהית. שני הצדדים יכולים ליהנות מסידור זה עד סוף חייהם אלא אם כן אחד מהם קם, יום אחד בהיר, ומבקש לשנות את החוזה. לדוג', אותה אישה מסורה בבית מבקשת לפתח קריירה או שאותו גבר כבר לא זקוק או נהנה יותר מאישה טרחנית סביבו.
"שינוי חוזה בלתי כתוב" זה יכול להוות קרש קפיצה ועליית מדרגה בזוגיות במידה ושני בני-הזוג משכילים להתגמש ולהשתנות או לחילופין יכול להוות עילה לפרידה חלילה.
לחילופין, בני- זוג ה"לובשים חזות" של אושר כלפי חוץ ובמפגש האינטימי- זוגי נמנעים בביטוי רגשותיהם הפנימיים יכולים להיות מושא גאווה וקנאה של הסביבה, אבל בהמשך מדבר רגשי זה יכול לגבות מהם מחיר יקר ברמות שונות. אם הם מצליחים בדרך כלשהי להחזיק במסכה, ילדיהם יחושו במתחים וישלמו את המחיר במקומם. כשאנו מוצאים בני- זוג המשלימים חסכים מורכבים באישיותם, הנישואין עלולים להיות לא פשוטים, אך ברוב המקרים יציבים. כשהאיזון מופר, נגרמים בעיות ומשברים.
כשאנו נכנסים לתוך מערכת יחסים עם מישהו, אנו מצפים ומקווים שהוא/היא י/תהיה כל מה שאנו צריכים, שותפות, בידור, גירוי אינטלקטואלי או רגשי, נחמה רגשית ו/או פיזית וסיפוק מיני.
המשאלה שלנו ממערכות יחסים מתחלקות לשתי קטגוריות:
1. פיצוי על חסכי ילדות.
2. גילוי המשמעות הרגשית של סיפורי ילדות.
המשימה להצלחת מערכת היחסים:
להכיר חסכים אלו, לוותר על הדרישה שלנו מבני-הזוג לפצות אותנו על חסכים אלה תוך הבנת הצרכים והדרישות המודעות והלא מודעות שלנו מבני-הזוג. במידה ומגלים כי בני-הזוג אינם עונים על אותם "דרישות" קדם והצרכים שלנו, לוותר על הפנטזיה וללמוד לאהוב ואפילו להתאהב במציאות. הרי ידוע לכול שמפנטזיה עושים אגדות ואנחנו חיים במציאות. אין הצלחה אישית יותר גדולה ממודעות עצמית, מבחירה מודעת (אפילו אם זה מחדש) בבני-הזוג ומקבלה שלהם כמות שהם על הפגמים והכשרונות שבהם.
לאתר של של מכון ס.ד.ר בהנהלת רונית סמדר דרור>>