אנא – עצרו וקראו!
זְכוֹר יוֹם יוֹם
זְכוֹר וּשְׁאַל
לְשָׁלוֹם אָחִינוּ הַחַיָּל
אֲשֶׁר יָדוֹ עוֹבֶדֶת
אֲשֶׁר רַגְלוֹ צוֹעֶדֶת
לְמַעַן אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת
לְמַעַן אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת
זְכוֹר זְכוֹר זְכוֹר
אָחִינוּ הוּא גִּבּוֹר
זְכוֹר זְכוֹר זְכוֹר
אָחִינוּ הוּא גִּבּוֹר
נָשִׁיר לִכְבוֹד הָאָח שֶׁקָּם
וְהִתְנַדֵּב לַגְּדוּד אֵי שָׁם
לָבַשׁ מַדֵּי תִּפְאֶרֶת
עָנַד גַּם סֵמֶל, סֶרֶט
וְכֹה יִצְעַד בְּאוֹן וָמֶרֶץ
וְכֹה יִצְעַד בְּאוֹן וָמֶרֶץ
זְכוֹר זְכוֹר זְכוֹר...
בְּיוֹם חַגֵּנוּ כִּי נָחוֹג
נִזְכֹּר אָחִינוּ שָׁם רָחוֹק
זְכוֹר וְאַל שְׁכוֹחַ
אֶת שַׁי הַחַג לִשְׁלֹחַ
כִּי גַּם חַיָּל צָרִיךְ לִשְׂמוֹחַ
כִּי גַּם חַיָּל צָרִיךְ לִשְׂמוֹחַ
זְכוֹר זְכוֹר זְכוֹר...
מאת לוין קיפניס.
טור מרכז צעירים כרמיאל עוסק הפעם במנהג שי לחייל. ראשיתו של מנהג זה עוד מלפני קום המדינה, שירו של קיפניס, 'שי לחייל' נדפס ב'בדבר לילדים' בשנת 1944 ומעלה על נס את החשיבות שבלשמח חיילים ולהוקירם על פועלם למדינה. גם מרביתנו עוד זוכרים כיצד כילדים נהגנו להכין חבילות שי לחייל לקראת יום העצמאות, להוסיף איגרת מצויירת בכתב גדול ורווי שגיאות כתיב ולהביא את הנ"ל לבית הספר למשלוח.
אך מציאות החיים הלא פשוטה במדינת ישראל הובילה לכך שלא רק בעיתות חג ושלום אנו דואגים לשלוח לחיילנו בחזית דברים טובים ונחוצים מן העורף. בין עוד מלחמה למבצע הפך מנהג זה לחלק משגרת חיינו – מקטן עד גדול, על דפי עיתון זה או אחר, בעוד קבוצת פייסבוק או פוסט מרגש – אנו מתגייסים כעם שעומד מאחורי חייליו.
כבשירה של תלמה אליגון-רוז, 'אין לך מה לדאוג' שנכתב בשנת 1974 ומוכר גם יותר כ"שִלחי לי תחתונים וגופיות" טור זה קורא לכם, צעירי כרמיאל היקרים לקחת חלק ביוזמה חשובה וביחד עם מרכז צעירים כרמיאל והאגודה למען החייל לסייע לנו ולשלוח חבילות שי לחיילנו בחזית.
שלחי לי תחתונים וגופיות
כאן כולם כבר כמו חיות
נלחמים כמו אריות
מורל ממש גבוה
ואצלנו בפלוגה
מבקשים קצת הפוגה
מותק לא לשלוח לי עוגה
לפרטים נוספים בנוגע לתכולת החבילות והיכן ומתי ניתן להעבירם פנו למרכז צעירים כרמיאל בטלפון 04-6662384 או לדף הפייסבוק שלנו ובאתר 'מרכז צעירים כרמיאל'.
