"מתעכבת במקומות שמזכירים לי אותך".
שורה מהשיר הגדול שיצא בימים אלה - "מה שנשאר", הנכתב על ידי רן פינקלשטיין מכרמיאל. ♫♪♫
הכירו את הכרמיאלי שלנו רן פינקלשטיין , כותב השיר המצליח שנוגע בכולם.
לפני שלוש שנים עבר רן לתל אביב, אל עיר החלומות ללמוד ולהגשים את ייעודו.
הוא החל את דרכו בכתיבה. רן למד קופירייטר, כתיבת פרסומות, טקסטים, אחראי על כתיבת החומר במשרדי פרסום.
המשיך לקורס כתיבה כללי, לא פסח על תסריטאות, שם למד לכתוב תסריטים.
המשיך גם לכתיבה אישית.
לפני כמה חודשים רן סיים את לימודי הפזמונאות, הבטיח לעצמו שעוד השנה יוציא שיר לרדיו שיצליח, והוא הצליח לעמוד במילה. מחשבה שאכן יצרה מציאות.
אחרי התעלמות של כמה אומנים להלחין את שירו, רן מספר שמישהי סמכה על המילים שלו והלבישה עליו לחן מדהים לא פחות מהמילים.
הוא מדבר על האחיות כרקוקלי, טלי ולירון, יוצאות התכנית "אקס פאקטור"
אותן הכיר בזמן הלימודים ועבדו יחד על כמה דברים, הוא משבח ומפרגן לכשרון יוצא דופן של לירון כמלחינה, זמרת ויוצרת מוסיקלית ואחותה המוכשרת לא פחות טלי.
"תוך יומיים כבר הייתה לנו סקיצה, תוך שבוע השיר כבר הוקלט ואחרי שבועיים סיימנו עם השיפורים האחרונים. כל זה כמובן בתקציב של דמי כיס".
אני משוחחת עם רן בטלפון, הוא צנוע ואת חיוכו קל לשמוע דרך הנייד ואני מתלהבת, אחרי הכל
רן פינקלשטיין, הוא משלנו גאווה מקומית וגאווה גם להורים ולאבא שלומי פינקלשטיין, איש יקר ותיק בכרמיאל ומנהל את בית האבות בראט.
שיר המוקדש לאלמנות צה"ל, לכל נשות מבצע "צוק איתן" ששכלו את בני הזוג שלהן במערכה.
שיר עצוב כואב מוקדש לנשים ואני שואלת את רן, אז איך שיר נולד? איך הגעת למילים?
רן בחור רגיש בן 25 "זה מה שקורה כרגע סביב, כואב לכולם, כל אחד מכיר מישהו שמכיר מישהו ממשפחת השכול" מתוך כאב והזדהות נולד השיר.
"השיר הזה מוקדש לכל אותן נשים שאיבדו את בני הזוג שלהן במבצע האחרון בעזה. יש בו הרבה כאב אבל גם נימה אופטימית בתקווה לימים טובים יותר"
שלא ידעו עוד לעולם צער.
מילות השיר.
"מה שנשאר"
מילים: רן פינקלשטיין, לחן: לירון כרקוקלי, עיבוד: לירון כרקוקלי ואלעד מירון
"הספסל בשדרה שהיה שייך לנו, נשאר לבד, עומד ושותק /
הגשר שהגן עלינו אז בברד, כבר מזמן התחיל להתפרק.
ואני עוד מחכה, לא נשברת, גם אם זה מה שהייתי רוצה /
מתעכבת במקומות שמזכירים לי אותך, כשהיית שלי ואני שלך,
לא זוכרת מתי כבר הייתי שמחה, כי האושר הלך, ביחד איתך
הפארק שבו ביחד השתוללנו כבר לא מזמין אליו ילדים /
ובצד שלך בארון שהרכבנו נשארו תלויים רק מדים
פזמון: ואני עוד מחכה, לא נשברת, גם אם זה מה שהייתי רוצה /
מתעכבת במקומות שמזכירים לי אותך, כשהיית שלי ואני שלך,
לא זוכרת מתי כבר הייתי שמחה, כי האושר הלך, ביחד איתך
אבל אני כבר לא שואלת למה, ואיך זה קרה דווקא לי,
כי מכל החיוכים שהשארת, הצלחתי לאסוף את עצמי.
