דבר מערכת 15

הריח של ההדסים ושל הסכך בצאת כיפור נותן את אות הפתיחה לאווירה המיוחדת של חג הסוכות. בכיפור התנקינו מהעוונות ונכנס בנו רצון לחזק את הטוב שבנו, לפתוח עיניים טובות למשפחה ולסביבה יחד עם תקוות לשנה טובה. בסוכות אנו ממשיכים את התהליך כאשר יוצאים החוצה מהמקום הקבוע לארעיות, למקום שבו אני לא האדון על הכל, לא הסביבה הטבעית שלי. במקום שבו אני יכול לשמוח, ממה שבאמת יש לי ולא רק מההון שצברתי וההגדרות שבניתי לעצמי. במקום שבו יש משמעות להזמנת אורחים, אושפיזין. במקום שאני פשוט יכול לשמוח בלי הסברים ונימוקים.
הרב שלמה קרליבך כותב על הקשר בין כיפור לסוכות: "אחרי יום כיפור, אני לא רוצה לחיות בבית שבו אי אפשר לראות את הכוכבים בשמים. אני רוצה לחיות בבית שבו כל כוכב קטן שולח לי מסר של אור.. וכן אני לא רוצה לחיות בבית שאפילו יהודי אחד ירגיש בו זר, לא רצוי. אני רוצה לחיות בבית פתוח. בבית שבו כל יהודי בעולם- ואולי פעם: כל אחד בעולם- ירגיש בו בבית."
כולנו רוצים להרגיש בבית כל השנה. כולנו באמת רוצים להיפגש עם החברה והקהילה. אך לא תמיד יוצא. טרדות החיים והחומות שאני מציב סביבי במהלך השנה חוסמות את המפגש האנושי והפשוט.
גיליון סוכות שלפניכם, עוסק כמובן בחג, במקום של הארעיות מול הקבע ובנושאים נוספים.
בואו נצא החוצה לסוכה, נזמין שכנים, חברים, נשוחח, נפגש. נשתתף בפעילויות קהילתיות ב"סוכות בשכונות" (פרטים בפרסום בעיתון), נחזור למקום המקבל והמקשיב. למקום שבו כולנו יכולים להיות ביחד בסוכת שלום.
חג שמח
ספי