האם הבנתי אותך?

רוצה להבין אותך. האם הבנתי אותך?

שאלה טובה.

לפעמים אנחנו רק חושבים שיש לנו תשובה. מפעם לפעם התשובה נכונה ולעתים לא ונוצרים כעסים ומתפתחות מריבות שיכולות להימנע. מה צריך לעשות כדי לא להתדרדר לשתיקות רועמות? לאי הבנות? ל”כתף קרה“, או אפילו לאיום ממשי על הזוגיות שלכם?

“אני יודע שאתה חושב שאתה מבין את מה שאתה חושב שאני אמרתי, אבל אני לא בטוח שאתה מבין שמה ששמעת הוא לא מה שהתכוונתי” ~אלן גרינספאן, כלכלן אמריקאי יהודי

• כמה פעמים רצית לבקש משהו ולא ביקשת כי חשבת שאת יודעת כבר את התשובה?

• היא אומרת שהכל “בסדר” וברור לך שלא, אבל אין לך כוח להיכנס לזה?

• “זה לא חשוב” “זה לא משנה” “לא נורא” מופיע ברפרטואר שלכם יותר ויותר?

• מרגישים שלפעמים היה עדיף לשתוק ולא להיכנס לעובי הקורה?

נכון, לפעמים מרגישים שלשתוק זה באמת עדיף, אבל לא תמיד. מה צריך לעשות כדי לא להתדרדר לשתיקות רועמות? לאי הבנות? ל”כתף קרה”, או אפילו לאיום ממשי על הזוגיות שלכם?

תקשורת טובה הינה הבסיס לזוגיות חזקה, איתנה ומעצימה. עם ההבנה, הידע הנדרש וההתכווננות, גם אתם יכולים לשפר עמדות.

איך אנחנו יודעים שאנחנו יודעים משהו?

לא תמיד אנחנו באמת יודעים משהו כמו שאנחנו חושבים. מחקר במדעים קוגניטיביים הוכיח כי שני רמזים חשובים במיוחד מנחים את המחשבה של מה שאנחנו יודעים:

הרמז הראשון – “ההיכרות“ שלנו עם גוף נתון של מידע.

הרמז השני – “הגישה החלקית“ שלנו למידע זה.

“היכרות” –

המוח שלנו גורם לנו לחשוב שאנחנו יודעים יותר ממה שאנחנו יודעים באמת. הרעיון של היכרות הוא, ובכן, מוכר לכולנו. יש לנו את החוויה של לראות מישהו ולחוש כי פניו מוכרות, אבל אנחנו לא מסוגלים לזכור מי הוא אותו האדם, או איך אנחנו מכירים אותו. לפעמים זה קורה מתוך היכרות רבת שנים עם בן/ת זוג – אנחנו מניחים שאנחנו כבר יודעים ומכירים את תגובתם לרצון או בקשה שלנו ובמקרים רבים לא טורחים לברר האם זה נכון. ובמקרים שאנו בודקים ושואלים, יכולות להיות הפתעות…

נבדקים בניסוי על מענה לשאלות, שנערך ב-1987, היו עשויים לומר שהם ידעו את התשובה לשאלה המכילה מילים מוכרות (שהושמעו להם קודם), ללא קשר לשאלה אם הם באמת יכולים לענות על השאלה. הנבדקים היו מדויקים למדי במהירות הערכת הידע שלהם, כאשר ענו על שאלות ללא מילים שהושמעו להם קודם. מה שאומר, שלפעמים המוח שלנו משלים משפטים ומידע רק כיוון שיש קשר למילים שנאמרו קודם ואינן שייכות לנושא העכשווי.

“גישה חלקית” –

המוח שלנו מוליך אותנו שולל כאשר אנחנו יודעים חלק מהמידע או כאשר אנחנו זוכרים מידע דומה וקושרים אותו למידע לעכשווי. לכן לפעמים נראה לנו שדיברנו והסברנו בצורה ברורה ביותר ובכל זאת דברינו לא הובנו.

לדוגמא: אתה אוהב מאד הצגות והיא לא. במשך השנים בכל פעם שהצעת ללכת להצגה זו או אחרת, או שהיא סירבה או שהיא עשתה “טובה” ובאה. הפסקת לשאול, נכון?! לאחר כמה שנים, ראית פרסום של הצגה שאתה מאד רוצה לראות ובלי לחשוב שנית, פשוט שאלת. היא נענתה בשמחה רבה. מסתבר שבמשך השנים היא עברה תהליך, כמו כולנו, ולמדה ליהנות מהצגה הטובה. העניין הוא שאנחנו כולנו משתנים, אבל לא תמיד אנחנו משתפים בשינוי ולא תמיד אנחנו בעצמנו מודעים לכך. בירור, גם אם אנחנו בטוחים שיודעים את התשובה, תמיד מתבקש.

יש משמעויות מאחורי המילים שאנחנו אומרים. לפעמים נאמר דברים רק כדי לרצות את האחר ולפעמים מתוך כוונה אמיתית. הרבה פעמים אנחנו מבינים את הבעות הפנים , תנועות הגוף ונימת הדיבור בצורה שונה מהנאמר במילים. הבעת הפנים ותנועת הגוף (המימיקה) מבטאות מחשבות ורגשות מעבר למילים. לפעמים אנחנו אומרים דברים ולא באמת מתכוונים אליהם, כמו במקרה של מריבות וכעסים.

אז מה עושים?

כבדו –

להקשיב לשני מתוך כבוד, גם כאשר הדעות שלכם אינן דומות. אתם שני אנשים שונים, זה בסדר שיש לכם דעות שונות ובדברים אחרים דומות. זה קשה אך אפשרי לשחרר את תחושת ה”אני צודק/ת”.

פתחו תקשורת ישירה –

לפעמים אנו מנסים לרמוז לבן/ת הזוג שלנו מה אנחנו רוצים. לרוב יש צורך באמירה מפורשת וברורה. כך ימנעו פגיעות שנוצרות מחוסר הבנה. נמנע מאכזבות ומציפיות שווא.

לדוגמא – אם חשוב לך לקבל עזרה , חשוב לומר זאת ולא לצפות שיבינו לבד. כדאי לשאול – האם את/ה זקוק/ה לעזרה ב…

תנו כתף תומכת –

חשוב ביותר לתת למי שעוזר לעשות זאת בדרכו – לדוגמא: כאשר אתם מכינים ביחד ארוחה ומחלקים את העבודה ביניכם, כל אחד מבצע את הדברים לפי ראות עיניו ולפי איך שהוא רגיל/רוצה לעשות את זה. הוא קולף את המלפפון בצורה שמעלה לך את הסעיף? אל תסתכלי, העיקר שהמלפפון יהיה מקולף. תיהנו מהעשייה ביחד.

שתפו –

הרבה פעמים אחד (או שניהם) מבני הזוג שומר את אכזבותיו, קשייו ותלונותיו בבטן . זה יכול לגרום להתפוצצות שאינה מתוכננת ולנזק , לפעמים בלתי הפיך.

הקשיבו –

אומנם לא מומלץ להתלונן ולחפש מה לא בסדר כל הזמן, וחשוב להדגיש את החיובי, אך כשיש צורך להעיר את תשומת הלב של בן/ת הזוג ולהתלונן , חשוב להתאפק, להקשיב ולא להגיב ישר בהגנה האוטומטית, עדיף להמתין לזמן הנכון, אפילו אם זה קשה, רק לא יותר מדי כמובן. בדרך כלל בני הזוג שלנו רוצים בטובתנו ושווה לבדוק היטב את הדברים, אולי (לפחות בחלקם) הם נכונים?! מובן שהכוונה איננה לבני זוג שנוטים לדבר דיבורים פוגעניים.

100% אחריות –

קחו אחריות על עצמכם להיות מובנים. העלאת מודעות , סבלנות, הקשבה ורצון אמיתי וכן להבין את הצד השני ולבדוק שאני מובן/ת יעזרו מאוד לקיום זוגיות ומשפחה מאושרת יותר.