"בשעה טובה ובסיועו של ראש העיר עדי אלדר. נענתה בקשתנו, (וועד השכונה), ומוקמה הבוקר מפת רחובות יפיפייה בכניסה לשכונה מצד ימין בצד המרכז המסחרי"
זה הסטטוס שראיתי בפייסבוק עם תמונת המפה המקסימה המרשימה שאותה כמובן ראיתי עוד באותו היום הלא המפה הוצבה בכניסה לשכונתי.
פניתי לחברי בפייסבוק וביקשתי להתראות עם הועד, זה לא פוסט ראשון שאני קוראת על עשייה מבורכת של תושבים ואחרי שהצצתי בתמונות, והבאתי חלק קטן לכאן, קיוויתי גם להכירם, אני אוהבת אנשים שמוכיחים את מה שהם אומרים.
אחרי הכל חזרתי לגור באותו הבית בשכונה אחרי כמה שנים ומישהו פה פיזר אבקת קסמים הכל נראה יפה יותר, הספיקו לבנות לי עיר חדשה בתוך השכונה.
החברה האלה רציניים, כמה דקות אחרי בקשתי כבר נעניתי שלמחרת בערב נפגשים וכך היה.
חשוב להם לציין שהם לא הוועד, "ועד זה משהו שנבחר, אנחנו לא נבחרנו, אנחנו פעילים שמידי פעם מציינים על פעילויות או מפרסמים עשייה ומזמינים את כל אחד להיות שותף ולהצטרף בכל זמן נתון".
מידי פעם יש גם חדשים , אבל לרב אותו גרעין מורעל לוקח את המושכות לידיים, אותם פעילים דומיננטיים, נגועים בחיידק רוח ההתנדבות והעשייה למען הקהילה.
"זה באמת שואב אותך, זה עניין של אופי, להיות אכפתי, זה בכל מקום תופס אותך, גם בבית הספר, אומרת פעילה במיוחד כשיש צורך והיה. חייבים לתת את חלקינו, לתושב יש חלק לא פחות בעשייה, של איך נראת השכונה שלו".
הם פעילים גם בביתי הספר, בועדים יש גם יו"רים בקבוצה הזו, הם בפרוייקט סיירת הורים בעיר ובכלל על כל בעיה יודעים תושבים שלהם יש את הפתרונות, את הידע, את המקורות, ואת הסבלנות להשיג כמעט כל מה שהם מבקשים.
לחבורה הבאמת עליזה הזו הבנתי שאין צורך לשיר את השיר האהוב עליי,
"מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו"? ♫
נהפוכו אני מוקסמת וממשיכה להקשיב לזיכרונות לחוויות שהם נזכרים צוחקים , מספרים ומשתפים אותי.
אירועים ופעילויות שנעשו בשכונה: אירועי חגים, בפורים : הפנינג של החלפת תחפושות. בחנוכה עשו תהלוכת לפידים, בשבועות הביאו לפארק מיכלי מים, תמונות מעידות על כייף של מעורבות הורים וילדים.
אירועי אופנים, אירוע ראשון הגיעו כ- 500 אנשים, השכונה לא קטנה, אבל דומה שכמעט כולם מכירים את כולם מתוך מפגשי קהילה מבורכים.
מישהו פה יודע לעבוד: הם נותנים קרדיט לשיתוף פעולה עם ביה"ס רקפת, עם המתנ"ס עם פגישות מסודרות בעירייה, לגבי כל מיני פרויקטים שונים, הם למדו לעשות רשימה מסודרת עם סדרי עדיפויות של בקשות ריאליות לשכונה , כמו מתקן נוסף שאושר בגן המשחקים הראשי, ברזייה שהותקנה בגן המשחקים, תאורה במקומות חשוכים, שיפוץ המרכז המסחרי ועוד.
איך כל זה התחיל? אני שואלת? איך התחברתם כך?
"חוג בית שנעשה פה בבית הזה עם עדי אלדר ראש העיר שנתן לנו הסברים, כלים והבטיח וקיים לשיתוף פעולה מאוד מוצלח, עד עצם היום הזה, שמנו את הגבעה על המפה, אחת השכונות הנעימות לגור בה, בשקט ובביטחון גמור".
קשה לי מבלי לציין את שמות האנשים האלה שמבקשים שלא אציין אותם מפני שלא כולם היו ויש שמגיעים לפעמים, כיבדתי את הרגישות.
אז מה היה לנו פה? המשכתי, שאלתי כלשון הגששים: קופת חולים, שני מתנ"סים, האחד חדש. פתיחה חגיגית בקרוב, יש את הסופר, בית מרקחת לידו, מעדנייה, סניף דואר וכספומט שגם תודות לרצון התושבים הוקם. גנים, בית ספר, מספרה, ואפילו פיצרייה.
אני חושבת שיש פה מסר לשכונות נוספות יפות בכרמיאל, ביחד זה תמיד יפה יותר.
