כותרת
> C;
1/1
מדורים נוספים

כנרת אחרת

כרמיאלי מדורים נוספיםפורסם: 09.01.20 , 08:50ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

למרות הספורט הלאומי של עיסוק בגובה פני הכנרת, מפלס מים נמוך אינו מעיד על סכנה לאיכות המים.

בראש סדר היום הציבורי צריכה לעמוד איכות המים בכנרת ולא גובה המפלס.

פרופסור משה גופן, תושב כרמיאל, אחד הלימנולוגים הבכירים בישראל: "בראש סדר היום הציבורי צריכה לעמוד איכות המים בכנרת ולא גובה המפלס. כדי לשמור על האיזון האקולוגי בכנרת כדאי להזרים אליה מים מותפלים.

פרופ' גופן, תושב כרמיאל ותיק, ששימש במשך עשרות שנים מדען חוקר במעבדה לחקר הכינרת של החברה לחקר ימים ואגמים, הוציא לאור ספר חדש "כנרת אחרת" העוסק בשינויים האקולוגיים הדרמטיים שעברה הכינרת ב-25 השנים האחרונות. בספרו קורא פרופ' גופן לשיקום הכינרת ושינוי תפעולה, לאור השינויים האקולוגיים שחלו בה והשינויים במשק המים הישראלי הכוללים בין השאר, התפלת מים, ואשר הובילו לצמצום משמעותי בשאיבת מים מהכינרת.

פרופ' גופן מסביר: "הכנרת, האגם היחיד של מדינת ישראל הוא משאב טבע בעל חשיבות רבה ואחד ממקורות המים של מדינת ישראל. מלבד היותה מקור מים חשוב, הכנרת מהווה אתר תיירות ונופש, שדה דיג מסחרי וערש תרבות אנושית ודתית. הבטחת קיומה של הכנרת כמערכת אקולוגית יציבה אשר משמרת איכות מים טובה לטווח ארוך היא אינטרס עליון של המדינה והעיקרון המנחה את תפעול האגם כמקור מים וניצולו לצרכים אחרים."

בספרו מבהיר פרופ' גופן כי שיקום ותפעול נכון של הכינרת, כולל בין השאר הזרמת מים מותפלים ושאיבת מים עתירי מזהמים ומלח, על מנת לשמור על מערכת אקולוגית בריאה עם איכות מים טובה. כמו כן ממליץ להוריד את תרומת הזרחן למים ולהוסיף חנקן מאגן ההיקוות, להרבות ככל האפשר בחילופי מים גם במחיר הורדת מפלס זמנית של הכנרת, ולהגדיל משמעותית את כמות דגי הכסיף ואמנון הגליל בימה.

מפלס מים נמוך אינו מעיד על סכנה לאיכות המים

פרופ' גופן ממליץ לחדש את דיג הסרדינים כדי להיטיב על ידי כך את איכות המים, לאכלס את הכנרת בדגי כסיף שיחסלו את האצות המזיקות הרבות שהצטברו , אלו מכונות "חיידקים כחולים" , לחזק את אכלוס דגי המושט, שיועילו גם הם כמו יתר הדגים לפרנסת הדייגים ולאקולוגית הכנרת.

פרופ' גופן מסביר: " למרות הספורט הלאומי של עיסוק בגובה פני הכנרת, מפלס מים נמוך אינו מעיד על סכנה לאיכות המים, להיפך , בזמן מפלס נמוך איכות המים טובה יותר, "כיום מקור המים העיקרי לאספקה ביתית הוא מים מותפלים. בתודעת הציבור משמש עדיין גובה המפלס כמדד למצב מסוכן לכנרת ולמחסור לאומי במים. הדבר היה נכון לתקופה שלפני עידן ההתפלה ואיננו נכון עוד. יתר על כן, גובה המפלס איננו מדד בלעדי נאמן להערכת מצב הכנרת, חשוב יותר ממנו הוא מדד איכות המים ועליו יש לשים את הדגש בדעת הציבור.

החידוש המדעי בספר "כנרת אחרת" הוא בהצגת מבט חדש על סדרות נתונים ארוכות טווח ובדיקה דקדקנית שלהן, תוך ראייה כוללנית. הניתוחים מבוססים על הניטור השוטף, המסודר והרציף של הפרמטרים האקולוגיים והלימנולוגיים המבוצע במעבדה לחקר הכנרת מאז שנת 1969. הניטור מאפשר לאתר בשלב מוקדם מגמות של שינויים, על ידי ניתוח הנתונים המצטברים באורח שוטף. מדידות נערכות באופן רצוף ובצורה מפורטת על־פי תכנית ובשיטות מודרניות, כך נוצר בסיס להשוואה בין השנים והעונות.

מי אתה פרופ' משה גופן

פרופ' משה גופן, שימש בין השנים 1968 ל-2001 כמדען בכיר במעבדה לחקר הכנרת מטעם החברה לחקר ימים ואגמים ובין השנים 1980 ל-1986 כיהן במנהל המעבדה לחקר הכנרת. בשנים 1995-2006 עבד כמתאם המדעי של פרויקט שיקום החולה , אז התמנה מטעם משרד הפנים ליו"ר ועדת החולה. השתתף בפרויקטים של מחקר לימנולוגי במדינות שונות בעולם, שימש יועץ מדעי לארגון דייגי טבריה ויועץ בוועדות של רשות המים ומינהלת הכנרת בנושא הכנרת. מאז שנת 2007 משמש פרופ' גופן כמדען חוקר במיגל, מכון למחקר מדעי בגליל.

פרופ' משה גופן מכרמיאל, החוקר את הכנרת כבר 51 שנים, מוציא לאור ספר חדש "כנרת אחרת" החושף את השינויים הדרמטיים שעברה הכנרת ב-25 שנים האחרונות. לכרמיאלי הוא מסביר מדוע בחר לגור בכרמיאל למרות שהמעבדה לחקר הכנרת ממוקמת ליד טבריה, ומה גרם לו לרצות לפרסם את ממצאי המחקרים שלו על מצבה של הכנרת.

הכנרת, האגם היחיד של מדינת ישראל, היא משאב טבע בעל חשיבות רבה ואחד ממקורות המים של מדינת ישראל. מלבד היותה מקור מים חשוב, הכנרת מהווה אתר תיירות ונופש, שדה דיג מסחרי וערש תרבות אנושית ודתית. הבטחת קיומה של הכנרת כמערכת אקולוגית יציבה אשר משמרת איכות מים טובה לטווח ארוך היא אינטרס עליון של המדינה והעיקרון המנחה את תפעול האגם כמקור מים וניצולו לצרכים אחרים.

גופן נשוי בשנית לאווה, אב ל-4 ילדים וסבא ל-13 נכדים. נולד בלילה שבין הרביעי לחמישי בחודש טבת בשנת תרצ"ו (18.12.1936) בבית החולים הסקוטי בטבריה. גופן גדל בקיבוץ אפיקים והתגורר שם עד שנת 1972, אז עבר לשנה וחצי למושבה מגדל וביולי 1974 עבר לכרמיאל בה הוא מתגורר עד היום.

מה הביא אותך ואת משפחתך לעבור לכרמיאל?

"בזמן מלחמת יום הכיפורים הייתי מגויס במשך חמישה חודשים עם חבריי בשריון. הרס"פ שלנו דוד וורגפט נמנה על המשפחות הראשונות של בוני כרמיאל. סיפרתי לו על 'צרותיו' של עוזב קיבוץ דל אמצעים שצריך לטפל בשלושה ילדים במסגרות חינוכיות מתאימות ומקום עבודתו הוא מעבדה על שפת הכנרת. הוא הציע לבדוק אפשרות לעבור לכרמיאל בה יש מוסדות חינוך לכל גיל ביישוב אחד ובמקום שאסיע כל בוקר את ילדיי ליישוב אחר, הם יתחנכו כולם במקום אחד ואני אסע כל יום לכנרת (רק 47 ק"מ). חודש לאחר מכן עברתי עם משפחתי לכרמיאל ומאז אני פה".

פרופ' גופן הוא בעל תואר ראשון, שני ושלישי בביולוגיה ולימנולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת המאסטר עשה תוך כדי הוראה בבית הספר התיכון-האזורי לילדי עמק הירדן בית-ירח ואת עבודת הדוקטורט במסגרת עבודתו כמדען במעבדה לחקר הכנרת.

הוועדה הממשלתית לדירוג מדענים-חוקרים בשירות המדינה העניקה לגופן תואר א+ המקביל לפרופסורה אקדמאית. על פי הזמנה הוא כיהן כפרופסור אורח במשך שלוש שנים באוניברסיטה של אוקלהומה שהעניקה לו תואר פרופסור אקדמאי.

מדוע בחרת להמשיך לגור בכרמיאל למרות שמרכז התעניינותך נמצא בטבריה?

"מרכז ההתעניינות שלי לא נמצא בטבריה אלא בכנרת. המרחק מכרמיאל אל המעבדה לחקר הכנרת (הממוקמת 12 ק"מ מצפון לטבריה ב"אתר ספיר" - משאבות ה"מוביל הארצי") שם עבדתי במחקר הכנרת הוא פחות מ – 50 ק"מ ואפילו היום רק מעט מאד פקקים. מקום עבודה הנמצא במרחק של 45 דקות נסיעה ממקום מגוריך איננו דבר חריג בזמנינו וגם לא לפני 50 שנה. להגיע מכרמיאל לחיפה לוקח יותר זמן, בעיקר כיום העידן הפקקים".

באיזה מקום במדרג חשיבות משק המים במדינה נמצאת הכנרת?

"עד ראשיתו של עידן אספקת מים מותפלים (2010) סיפקו מהכנרת, במידה וכמות המים הזמינים אפשרה זאת, כמיליון מטרים מעוקבים (מלמ"ק) ליום מים לאספקה ביתית (מי שתייה). ופחות מזה בשנים של בצורת כשפחתה כמות המים הזמינים בהתאם למצאי. מאז 1994 על פי הסכם אוסלו מסופקים כל שנה 50 מלמ"ק למדינת ירדן. כיום כמעט כל המים לאספקה ביתית מסופקים ממכוני התפלה. בעתיד תשמש הכנרת כמקור לדיג מסחרי, לנופש וקיט, ולאספקה נוספת למדינת ירדן, לחלקה המזרחי של מדינת ישראל, לישובים בקרבת הכנרת ('סובב כנרת') ולתגבור הצרכים החקלאיים בגליל העליון מצפון לכנרת".

מה הביא אותך לכתוב את הספר כנרת אחרת?

"הצורך להביא לידיעת הציבור מידע על שינויים שהתרחשו בכנרת ב– 25 השנים האחרונות והצורך לנתק את התלות השגויה הנפוצה בציבור בין גובה המפלס ומצבו של האגם. יש צורך להחדיר למצב הרוח הלאומי הקשור בכנרת את הבחינה של מצבה על פי איכות המים ולא גובה המפלס. ירידת מפלס בכנרת כמקור לדאגה נכון כאשר אספקת המים תלויה בכמות הניתנת לשאיבה, אבל כיום בעידן ההתפלה יש לבחון את מצב הכנרת על פי איכות המים ולבצע פעולות לשיפורו במידת הצורך".

בספרו מבהיר פרופ' גופן כי שיקום ותפעול נכון של הכינרת כולל הזרמת מים מותפלים אליה ושאיבת מים עשירי מזהמים ומלח ממנה, כדי לשמור על מערכת אקולוגית בריאה עם איכות מים טובה. כמו כן ממליץ פרופ' גופן להוריד את תרומת הזרחן למים ולהוסיף חנקן מאגן ההיקוות, להרבות ככל האפשר בחילופי מים גם במחיר הורדת מפלס זמנית של הכנרת, ולהגדיל משמעותית את כמות דגי הכסיף ואמנון הגליל בכינרת. פרופ' גופן ממליץ לחדש את דיג הסרדינים כדי להיטיב על ידי כך את איכות המים, לאכלס את הכנרת בדגי כסיף שיחסלו את האצות הלא טובות הרבות שהצטברו בכנרת המכונות "חיידקים כחולים" ולחזק את אכלוס דגי המושט בכנרת, שיועילו גם הם כמו יתר הדגים לפרנסת הדייגים ולאקולוגית הכנרת.

תכניות לעתיד?

"להמשיך לעשות מה שעשיתי במשך 51 השנים האחרונות: לעסוק במה שמעניין אותי – האקולוגיה של הכנרת ועמק החולה".

10 קטנות עם פרופ' גופן

מה הדבר הראשון שאתה עושה על הבוקר? - פותח את הרדיו על "קול המוסיקה"

מי הדמות להשראה שלך? - כל מדען, מנהיג פוליטי, גיבורי מלחמות ישראל, או כל איש ציבור אחר הדבק בעמדותיו ונאבק על הכרת הציבור בהן גם אם אינן פופולאריות.

מה אתה אוהב לאכול? - כל מה שטעים

מה אתה יודע לבשל? - עוף, צ'יפס, חביתה, שקשוקה.

מהו החדר האהוב עליך בבית? - החדר שאין בו טלוויזיה – חדר העבודה שלי.

סרט אהוב? - חלף עם הרוח, האיש שידע יותר מדי, פסיכו, החלון האחורי.

ספר אהוב? - ספרי מדע פופולאריים, הקרב על זכות השיבה, חזרה בלי תשובה, מלכוד 1967, ביוגרפיות ויומנים אישיים של לוחמים ואנשי מודיעין ישראלים.

לאן היית רוצה לטוס עכשיו לחו"ל? תל-אביב ומודיעין עילית לביקור הנכדים. הם מסווגים אצלי כחו"ל.

חתול או כלב? - כלבת צ'יוואוה מקסימה העונה לשם "טופי".