חוויה מרגשת עברה על להקת פרחי כרמיאל, ביום רביעי האחרון בבית שגריר ארה"ב בישראל.
הלהקה הופיעה בפני כ-100 נשות שגרירים ודיפלומטים מכל העולם.
דוד פרידמן, שגריר ארה"ב בישראל כיבד את האירוע בנוכחותו.
איגוד נשות השגרירים והדיפלומטים, חוגג מידי שנה את החגים חנוכה וראש השנה הלועזי.
אירוע זה נחגג השנה בבית השגריר האמריקאי.
תחילתו של האירוע היה במילות ברכה מהמארגנות, נמשך במופע המקהלה המשותפת של נשות הארגון, המשיך במופע של להקת פרחי כרמיאל והסתיים בארוחה חגיגית שאליה הוזמנו גם רקדני הלהקה.
הרעיון להזמין את להקת פרחי כרמיאל נולד עוד בגרמניה, כשאשת דיפלומט גרמני צפתה במופע הלהקה במרינג.
מופע בפסטיבל, בעיר התאומה של כרמיאל, שאורגן ע"י גונטר ווארם.
אשת השגריר סיפרה לחברותיה על התרשמותה העמוקה ואלו ספרו לחברותיהן בארץ.
לדבריהן: "מבט חטוף ביו-טיוב שכנע אותן שאין מתאים יותר מלהזמין את הלהקה להופיע בחגיגת החג של החגים בפני כל נשות השגרירים והדיפלומטים".
למופע קדמו הרבה התכתבויות ותיאומים.
זמן המופע, גודל המקום, סוג ההגברה, אופי הריקודים ועוד כהנה וכהנה כולל סידורים ביטחוניים ומנהליים לרוב.
באירוע שכזה הכול צריך להיות מתואם וסגור מראש.
אין מקום לאלתורים ברגע האחרון ואין מקום ל "יהיה בסדר".
בכניסה לבית השגריר חל עיקוב עקב הבדיקות הביטחוניות הדקדקניות.
למעט זאת, הכול התנהל לפי הספר.
הלהקה קיבלה את מעון האורחים בבית, לצורך החלפת תלבושות והמתנה.
סלון רחב ממדים עם כורסאות שרד וניחוח אחר.
בסיור קצר שנעשה במקום לפני ההופעה, יצאו הרקדנים להצטלם עם סממני המקום, איש השלג ובובת החג.
לאחר מכן יצאו לראות איך נראה בית שגריר.
המפלסים השונים, אולם קבלת הקהל, החצר האחורית וגולת הכותרת- בריכת שחיה רחבת ידיים כולל מדשאה מרשימה הצופה מלמעלה על הים התיכון.
כמו בתמונות פרסומת לאתרי תיירות אבל עוד קצת...
על המופע לא הכביר מילים.
תוכלו לקרוא על כך בכל כתבה על פרחי כרמיאל.
לאלו מכם שפחות מכירים את הלהקה, אני יכול רק להמליץ להתרווח על כורסה נוחה מול הטלוויזיה, להיכנס ליו-טיוב (להקת פרחי כרמיאל) וליהנות ממגוון המופעים הריקודים.
בכל זאת אציין שהמופע עבר ללא רבב.
למרות המקום הצפוף, הרקדנים ידעו להתגבר על הקשיים.
הקטינו צעדים, הגדילו חיוכים והשאירו את הקהל המום ופעור פה.
מחיאות הכפיים בסוף כל כניסה היו חמות, אמיתיות ולא מאולצות.
רק חדי שמיעה ובעלי ניסיון יודעים להבדיל בין סוגי מחיאות הכפיים באירועים.
לפעמים המחיאות קצביות לעידוד הרקדנים, לפעמים נדחפות לפני הזמן, לזרז את הרקדנים לסיים.
לפעמים כאלו קצרות בכדי לצאת מידי חובה ולעיתים כאלו שנשמעו שם- חמות, אוהדות ומלאות הערכה.
להלן מספר מילים מפי נשים שכבר ראו הכול בחייהן:
"לא תיארתי לעצמי שזה מה שיהיה".
"בחיים לא ראיתי מופע כזה מילדים".
"מלוטש כמו יהלום".
"עשיתם לי את היום לעוד כמה ימים קדימה".
"לפי רמת המשמעת וההתנהגות נראה שהבאתם את הילדים מחו"ל".
"זה היה פשוט מדהים".
בסוף המופע, אנשי הצוות: גניה לבנט כריאוגרפית ומנהלת הלהקה, בצלאל גייניס ממייסדי הלהקה ומנהלה מטעם העמותה מזה 25 שנים, לסרי פרדי מנכ"ל העמותה וכל רקדן ורקדן בנפרד, קיבלו חבילת שי ממארגני האירוע.
שי צנוע אבל עם הרבה אהבה!
ממש לפני הסיום, לאחר החלפת הבגדים וחזרה לשגרה, הגיעו אשת השגריר וביתה הצעירה והביעו את הערכתן ללהקה ולמנהלת הלהקה, הגב' גניה לבנט.
לאחר מכן הזמינו את הרקדנים להצטרף לארוחת הצהרים המשותפת לכולם.
כמחווה של סיום ,כשסיימו הרקדנים לאכול וחזרו למבנה, מספר נשים פסקו מעיסוקיהן ופשוט מחאו להם כפיים. מרגש!
ליום אחד שלם יכלו גם הרקדנים להרגיש כמו בחו"ל.
כמה יפה שם בהרצליה פיתוח.
לפרטים ויצירת קשר: 072-3951347 / 072-3951315
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
