כותרת
> C;
1/1
אל כרמי

ראש השנה שנפרה ונרבה כדגים

כרמיאלי אל כרמיפורסם: 13.02.19 , 13:11ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
"שנפרה ונרבה כדגים"
תמי גוטמן, מחנכת א' בנות
בראש השנה אנו אוכלים דג וראש של דג כשני סימנים מאוד מוכרים, על האחד אנו מברכים שנפרה ונרבה כדגים, ועל השני אנו מברכים שנהיה לראש ולא לזנב.
ואולי אפשר להציע רעיון נוסף באכילת הדג, ישנו סיפור בגמרא במסכת תענית על בצורת שהיתה בארץ ישראל, לא ירדו גשמים, הגיע רב ותיקן צום ותפילה , התפללו כולם צמו נתנו צדקה ולא ירד גשם, אחד מהאנשים שהיו בבית הכנסת הציע עצמו להיות חזן, אמר "משיב הרוח" ונשבה הרוח אמר "מוריד הגשם" וירד גשם, כשירד החזן מהתיבה שאלו אותו כולם, מי אתה? במה אתה עוסק? ענה להם מלמד תינוקות אני ומלמד בני עניים ובני עשירים כאחד, ויש לי דגים ומי שמתרשל אני נותן לו דג .
הסיפור המופלא הזה מעורר בנו כמה שאלות, אך נקודה אחת ננסה לבאר, מדוע דווקא דגים? למה לא סוכריות או מיני מתיקה המוכרים לילדים ויש בהם כדי לעורר את הילדים.
לדג יש תכונה מיוחדת מכל החי על פני האדמה, יש לו "עינה פקיחא" – עין פקוחה, העין של הדג אף פעם לא נעצמת אין לו עפעפיים, הוא תמיד ערני, תמיד שם לב למתרחש סביבו, המלמד המובא בסיפור רצה ללמד את תלמידיו להיות ערניים, קשובים, לעצמם ולזולתם, כתכונתו של הדג.
נשא תפילה לאבינו שבשמים, שנזכה לפרות ולרבות, להיות לראש ולא לזנב וגם להיות עם עינים פקוחות המבטאות רגישות לזולת ושימת לב למתרחש סביבנו.
שנה טובה ומתוקה!!