רינה גרינברג פורשת מהפוליטיקה

רינה גרינברג- אשת ציבור חזקה, עוצמתית, חלק בלתי נפרד מהעיר כרמיאל.

יש שכינו אותה "אשת הברזל" אחרים כינו אותה "בולדוזרית" שמצליחה להזיז, לשנות, לקדם כל מה שרצתה.

מעל 40 שנים בכרמיאל, אחרי 30 שנות פוליטיקה בה הצליחה לסחוף רבים אחריה, החליטה לפרוש מהחיים הציבוריים והיא בת 71.

גרינברג הודיעה בימים אלו לחברי סיעתה "התחדשות עם אחריות" אבי קוריאט ולימור מזור שהיא מתכננת את פרישתה באמצע מאי ואף שלחה כנהוג מכתב לראש העיר משה קונינסקי, בו היא מעדכנת את מועד פרישתה ואת מי שתחליף אותה, דר' אלה בינר.

רינה גרינברג, מי שהייתה ממלאת מקום ראש העיר וסגניתו של עדי אלדר, במשך שנים רבות, התמודדה על ראשות העיר בשנת 2008 והפסידה לאלדר.

כעבור עשר שנים, כאשר אלדר פרש, התמודדה פעם נוספת על ראשות העיר בשנת 2018 הפעם הפסידה לראש העיר הנוכחי, משה קונינסקי ועם שלושה מנדטים נעשתה הסיעה הגדולה באופוזיציה.

רינה אומנם נחלה שני הפסדים בבחירות לראשות העיר, אך הצליחה לקטוף הרבה מאוד ניצחונות והצלחות לאורך השנים, שלא ישכחו לתושבי העיר ולהיסטוריית העיר.

כמו: השיטור העירוני, פתיחת סטודיו לבלט ואולם ספורט הישגי, הקמת התזמורת

עיר ללא אלימות, בית העלמין לקבורה של תושבים לא יהודים.

קליטה של העולים החדשים, קורס גיור לעולים, מתנ"ס בגבעת רם בסיוע של שני מיליון וסכום דומה השיגה גם עבור כפר איילים לסטודנטים.

דאגה לשיפוץ היכל התרבות, חידוש מרכז המסחרי הישן "מרכז העירה" כמו כן חידשה את החנויות במרכז שווקים, דאגה לפרויקט של 230 יחידות דיור מוגן לקשישים עולים חסרי דיור בסיוע מרכז הקליטה ועוד הישגים בלתי רגילים.

אחריות גדולה הייתה על כתפייה של רינה, הן כלפיי התפקידים, כלפי פרויקטים, עמידה בזמנים ובציפיות של אנשים, אבל אין ספק שרינה אספה רגעים מרגשים של סיפוק אדיר על כל הישג כלפי רווחתם של תושבים ולכל מי שסייעה לו באופן אישי.

אומנם לא מדובר רק בעולים החדשים, אך אין ספק שהעולים החדשים זכו בה, על עזרתה ועל קליטה קלה יותר והשתלבותם בעיר.

רינה מציינת בכל הזדמנות את הישגו של עדי אלדר על קליטת העולים בעיר שבסופו של דבר היו חלק חשוב בהתפתחותה של כרמיאל, השתלבו יפה בה ואף העשירו את העיר.

קצת על רינה

רינה בת לניצולי שואה , אביה נפטר כשהייתה צעירה ועם אמה עלתה מרוסיה בשנות ה-70 התמקמה בשכירות באזור המרכז ,ברמת השרון שם המשיכה את לימודיה בתור כימאית במכון ויצמן וכשסיימה את לימודיה עבדה כמנהלת מעבדה בחברת "סנו".

יום אחד בעלה דאז שהיה חבר קרוב של ברוך ונגר עוד מימי הצבא, החליט שהוא רוצה לעבור לכרמיאל. רינה שאהבה את עבודתה, לא מיהרה להסכים אך לאחר בקשות רבות של בעלה אהרון ז"ל שכבר עבד בעיר, היא הסכימה לנסות והצטרפה אליו, אל עיירת הפיתוח בתחילת דרכה.

רינה הגיעה לכרמיאל בשנת ה-1979 עמדה ברחוב ושאלה היכן רחוב הגליל?

לא להאמין איך הפכה צעירה חסרת אונים להיות דמות כל כך חזקה ומרכזית בעיר לאורך כל כך הרבה שנים, דמות שהצליחה להשפיע על תושבים רבים.

את חייה התחילה ברחוב הפרחים, בדירת עמיגור בקומה שלישית כשהחיים לא ממש מחייכים, הפרנסה לא פשוטה ורק נוף מבעד לחלון שהרגיע במקצת.

אחיה שעלה לארץ כמה שנים אחריה, החליט לעזור לה, הביא לה ארגזים של דגים ונקניקיות, השאיר משקל ומחירים ורינה החלה למכור לשכנים, ארגזים התרוקנו במהרה.

נסיעות למרכז לחדש את הסחורה ובעצם להבין כי גדל פה עסק ומכאן הדרך הייתה מהירה לפתיחת מעדנייה.

לא רק שהעסק שגשג, העסק הפך להיות מן מוקד עלייה, מקום מפגש של כל מי שהיה צריך סיוע, ידע כי רינה היא הכתובת לקבל כל עזרה ולא רק עם השפה.

בשלב הזה של חייה, הבינה רינה שכנציגת העיר היא תוכל לעזור, לשנות דברים ולהשפיע עוד יותר על חיי התושבים ועל רווחתם ועד מהרה וויתרה על המעדנייה לטובת שירות הציבור ובראשית שנות ה- 90 עם הגעתם של אלפיי עולים מרוסיה, הצטרפה לפוליטיקה. בתחילת דרכה היה זה כדי לעזור לעולים, אך מהר מאוד הייתה בשביל כל אחד שהבין את כוחה של הלוחמת.

קרוב ל-30 שנות פעילות ציבורית מסתיימות להן, שנים של עשייה של בנייה, של עבודה קשה וסיפוק אדיר.

למרות שלרינה תדמית קשוחה, חזקה ועוצמתית, כל מי שקצת הכירה מקרוב ידע כמה רכה ורגישה היא.

היום היא מעבירה את הלפיד הבוער לאנשי סיעתה: לאבי קוריאט ראש הסיעה, לימור מזור ודר' אלה בינר ומאמינה באנשיה שתמיד בעשייה, תורמים מעצמם כבר חמש שנים וממשיכים, אנשים נהדרים, נפלאים לא שוכחת כמה חיזקו אותה בקדנציה האחרונה שלה.

מדוע לא פרשת אחרי הבחירות?

השקעתי מכספי הפרטי, מעט מאוד תרומות, נאמר לי שעל מנת לקבל את כספי בחזרה, אחרי שהשגתי שלושה מנדטים, אצטרך להישאר עוד קצת, אבל עד היום לא חזר אליי הכסף מהמדינה, הכסף שחסכתי כל חיי.

נכון להיום עם מגפת הקורונה, לא יוצאת מהבית, מי יודע לכמה זמן, על כן חבל שאתפוס מקום ודר' אלה בינר מקום 4 ברשימה, תוכל להחליף אותי. אני כבר מבינה שהעיר

בידיים טובות אצל קונינסקי.

לקח לי קצת זמן לראות ולהבין שהוא בא לעבוד.

בא בבוקר, הולך בלילה, לומד, נכנס לעובי הקורה, לכל פרט ופרט.

משתדל מאוד, מאמינה שהוא בדרך הנכונה אני מאחלת לו בהצלחה".

אני שלמה עם ההחלטה, שלמה ומאושרת, מסיימת את תפקידי הציבורי והולכת בראש מורם ומחכה אחרי הקורונה לפגוש את תושבי העיר המקסימים ויודעת שלו הייתי

צריכה לחיות שוב את חיי, כך בדיוק הייתי בוחרת לחיות אותם שוב.

תגובות הסיעה: