עולם ההשקעות מציע מגוון הולך ומתרחב של אפשרויות לצד אלה המסורתיות (שוק ההון, נדל"ן). מצד אחד, יש הזדמנויות אטרקטיביות, ומצד שני יש גם סיכונים לא מבוטלים. החוק מחויב להגן על הציבור מפני הסכנות, וכחלק מכך נקבעה ההגדרה "משקיע כשיר". בעמוד זה תמצאו מידע על הקריטריונים לאותה כשירות, וכן על האפשרויות שנפתחות בפני המשקיעים שמוגדרים כשירים.
מבחן ראשון: שווי הנכסים
המבחן הראשון שקובע אילו משקיעים יוגדרו כשירים ואילו לא הוא מבחן שווי הנכסים. עד 2016 הרף עמד על כ-12 מיליון ₪, אולם בעקבות רפורמה בתחום הוא ירד, ונכון ל-2024 הוא עומד על כ-8.1 מיליון ₪. חשוב להדגיש כי בחישוב סך הנכסים של אדם לצורך ההגדרה כמשקיע כשיר לא נכלל החיסכון הפנסיוני וגם לא נכסי דלא ניידי (נדל"ן). כלומר, ניתן להציג רק נכסים נזילים.
מבחן שני: ההכנסות האישיות והמשפחתיות
אופציה נוספת להפוך למשקיע כשיר היא על סמך מבחן ההכנסות. אדם שמציג הכנסות אישיות של למעלה מ-1.2 מיליון ₪ בשנה יכול ליהנות מכל האופציות המוצעות למשקיעים הכשירים, וכך גם מי שמציג הכנסות משפחתיות בסכום של 1.8 מיליון ₪ בשנה ומעלה.
המבחן המשולב
הנתיב השלישי בדרך לאותה חותמת של "משקיע כשיר" הוא מבחן משולב, כלומר גם הכנסות מעל לרף מסוים וגם נכסים נזילים בשווי כספי גבוה. בנתיב זה נדרשים נכסים בסך 5 מיליון ₪ ומעלה, ובמקביל הכנסות משפחתיות של 900,000 ₪ או יותר או לחילופין הכנסות אישיות של 600,000 ₪ ומעלה.
האפשרויות שנפתחות בפני משקיעים כשירים
משקיעים כשירים על סמך כל אחד מ-3 המבחנים הנ"ל נחשפים למנעד אפשרויות רחב במיוחד, כולל כאלה שהציבור הרחב לא נחשף אליהן. בפרט הם נחשפים להשקעות ללא תשקיף וגם ללא מגבלת 35 הניצעים.
בהקשר זה כדאי לזכור שבימינו יש שלל השקעות אלטרנטיביות שיכולות להיות מתגמלות מאוד. ביניהן: קרנות ריט (שמתמחות בהשקעה בנדל"ן), קרנות שמשקיעות במיזמי תשתיות (בארץ ובעולם), קרנות המשקיעות בתחום האנרגיה, קרנות שמאתרות סטארט-אפים מבטיחים והופכות לשותפות ברווחי האקזיטים שלהם, ועוד.
