כאשה שחוותה דיכאון אחרי לידה החלטתי לשתף את הנשים שסבבו אותי בחוויה מתוך הצורך להמשיך ולהתחזק בדרך ולמצוא תמיכה לעצמי ,מקום לשיתוף ולגיטימציה. החיפוש אחר המענה חשף אותי לתגובות שבישרו על קשר שתיקה רחב בנושא. כשבמקביל אלו ששיתפו באותה חוויה, ביקשו לשמור את הכל בסוד. באותם רגעים הייעוד קרא לי מבפנים: לפרום את הקשר ולהתחיל בעשיה. הצטרפתי לפרוייקט “אם לאם בקהילה” – תכנית לתמיכת נשים בהריון ואחרי לידה, ליוויתי נשים ומשפחות מספר שנים.
ככל שהתרחבה פעילותי זו כך הלכה וגדלה הלמידה לכדי תובנות… ממש כמו בלידה טבעית-הכי טבעית והיחידה הטבעית שהיתה לי. התובנות שעלי להרחיב את תרומתי לקהילה בכללה על כל גווניה: נשים , בני זוג, משפחות אנשי מקצוע, מטפלים ועוד במטרה :
1. לשבור את קשר השתיקה בנושא.
2. לשנות את הסטיגמות / הסטריאוטיפים.
3. להגביר את המודעות לסימפטומים, להתמודדויות, ולדרכי הטיפול.
4. להדגיש את חשיבות התמיכה של המעגלים החברתיים הסובבים אשה החווה דיכאון לאחר הלידה (בןזוג, משפחה מורחבת,חברים, מקומות עבודה ).
5. לחזק נשים, בני זוג ומשפחותיהם בתהליך, לאפשר להם לראות את ה”אור בקצה המנהרה”, לדעת שאפשר לצאת מזה ושהם לא לבד.
6. להבין את מה שמסתתר מ”אחורי הגלוי” הקיים בחוויה שכזו : שזוהי הזדמנות לברכה, אות וסימן לשינוי שצריך לקרות בחיים.
7. להנגיש מקורות תמיכה נלווים לגורמי טיפול רפואיים
8. לבצע שינויים ברמה מדינית