כותרת
> C;
1/1
דת בקהילה

נשנושבועי פרשת שופטים

כרמיאלי דת בקהילהפורסם: 06.09.19 , 08:47שם הכותב/ת: יהונתן גרילק

אימרה שבועית:
מי שאין נפשו משוטטת במרחבים, מי שאינו דורש את אור האמת והטוב בכל לבבו, איננו סובל הריסות רוחניות, אבל אין לו גם כן בניינים עצמיים. {הראי"ה קוק}

סטטוס שבועי:
תרועה, תשובה, סליחה, כפרה, טהרה, אמונה ושמחה, אלו הן שבע המתנות אשר חודש תשרי מביא בכנפיו לכל בית בישראל. לעורר בהן לב של כל יהודי ולתת לו את הכח לקדש את עצמו ולשמוח כראוי במתנות הללו. אלו הם ענפי האילן אשר החודש נוטע בקרבנו, למען נשב בצלו ונהנה מפירותיו. אם נרצה שהפירות יבשילו למעננו, עלינו לשתול את שורש היהדות בלבנו.

ציטוט שבועי:
ביום בו ייפתח השער, אפרוש ידי לאל עליון. וכאשר יונף התער, אומר לו אנא זכור אדון. אדון עולם, רק אל תהיה שוכח, העוקד, הנעקד והמזבח. {אהוד מנור}

סיפור שבועי:

'אין דבר שלם יותר מלב שבור'

חסיד אחד שאל את רבי אברהם מסטרטין: אנו אומרים בתפילת ראש השנה שהאדם 'משול כחרס הנשבר', וידוע ההלכה האומרת שכלי חרס אין לו טהרה בטבילה ואין לו תקנה אלא שבירה. אם כן, כיצד מועילה טבילה במקווה לטהרת אדם?
השיבו רבי אברהם: אכן, כדבריך, בטבילה עצמה לא די. הטבילה מטהרת רק בזכות תשובה ולב נשבר המתלווים אליה, וכפי שאתה בעצמך אמרת: 'כלי חרס - שבירתו זוהי תקנתו'...

פרשה שבועית:

פרשת שופטים / 'צדק חברתי'

"צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ" {דברים ט"ז, כ'}

פסוק זה חותם מקבץ של פסוקים, שנושאם מהות משפט התורה ואופי השופט העברי, כפי שהם מצטיירים בעיני המקרא. זהו פסוק מובן מאליו, הדורש מן השופט שישפוט משפט צדק. אולם, מדוע עליו לציין דרישה זו בהזכרת המילה "צדק" פעמיים?

מבחינת סעיפי החוק היבש, עלול להתהוות מצב משפטי, בו יטה הצדק לטובת אחד הצדדים המתדיינים. אולם למרות תמונת המצב הברורה לכאורה, חש השופט בעת הדיון שלפניו 'דין מרומה'. תחושה עמומה לוחשת בלבו, שבסך הכל הצליחו עורכי דין מתוחכמים לגייס בצורה מבריקה את סעיפי החוק לטובת הצד הלא צודק. אכן, זו רק תחושה. אין הוא יכול להוכיח אותה, אולם, הואיל והיא קיימת בלבו, דורש ממנו מושג הצדק להתחשב בה.
אם יתבצר השופט מאחורי סעיפי החוק היבש, אם יפסוק למראה עיניו בהתאם לסיכומי הראיות שהובאו לפניו, תוך התעלמות מן הקולות החוששים העולים בלבו - אי אפשר יהיה לבוא אליו בטענות. הוא פסק ונהג 'ככתוב בספר'.
על כן כתובה המילה "צדק" פעם נוספת. היא מודיעה לשופט שלנו, שעליו לחזור ולדקדק הרבה כדי למצוא את האמת הברורה.

צדק אין פירושו רק 'להיות בסדר' מבחינת החוק הפורמלי. צדק מובנו, עשיית המעשה הנכון בהתאם לאמת המוחלטת.
ישנם אין סוף וואריאציות ומצבים שמזמנת המציאות לכל אדם בהם הוא חייב לדעת כיצד לנהוג בהתאם לשיקולי הצדק. האם עליו לוותר או לעמוד על זכותו. זה יכול לקרות לאדם בעת מאבק על מקום חניה בעיר עמוסת רכב. הוא זקוק להנחייה זו בעת התחרות על משרות ותפקידים, במכלול היחסים בין עובד למעביד במשרד ובחרושת, בסבך היחסים החברתיים והמשפחתיים, וכן בנפתולי החיים הפוליטיים. בכל תא ברקמת חיינו, גוברת בקרבנו הנטיה הטבעית, לעמוד על דעתנו ולא לוותר לזולת, לדרוש את זכויותינו 'עד הסוף'. על כן, זקוקים אנו לאמת מידה אובייקטיבית של צדק, שביכולתה להסדיר מאבק מתמיד ומתמשך זה בין הבריות. אמת מידה, הגלומה, למעשה, בפסוק בו אנו דנים.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק – 'פרשה ופשרה'}

שבת שלום – יהונתן גרילק