אתמול התקיים ״פסטיבל בין הכרמים 2019 ״שבעין הוזים בצפון. את הקהל מילאו מאות אנשים בכל הסגונונות והגילאים. נוכחות העדה הדתית הורגשה ובאויר הייתה אוירה קסומה.
את מופע הפתיחה פתח ישי ריבו זמר עולה בשנים האחרונות ואת להיטיו אי אפשר שלא לזמזם. הקהל השבוי הכיר כל מילה ועל אף שהסגנון שקט , את התדר שנכנס ללב לא היה אפשר לפספס וגם את הקהל נע מצד לצד מכור לכל מילה ומילה. זאת הפעם השניה שישי ריבו מופיע בפסטיבל הזה ולקראת פרידה קרא שמאוד נהנה וישמח להגיע גם בשנה הבאה.
לאחר פאוזה קצרה עלה הבנאי הגדול מכולם לפחות לפי טעמי האישי, אחד הדברים שאני אוהבת באהוד זה את הטוטאליות. גם בעבר כשראיתי אותו מופיע אפילו בערב סטודנטים עדיין נתן הופעה שלמה של שעה וחצי ואין אצלו חלטורות. גם כשראיינתי אותו בעברי פגשתי אדם צנוע וענו שהדבר שמניע אותו בחיים זה בהחלט יצירה ואהבה ואת זה לא ניתן לפספס למשך כל המופע. אהוד עשה ביצועים חדשים לשירים מוכרים , חידש וריענן ולא משנה בכמה הופעות תהיה נוכח זה אף פעם לא יהיה משעמם.
הפתעת המופע הייתה ללא ספק זמר אורח מאתיופיה שכיום גר בארץ והיה תגלית הערב ״אבטה ברהון״ אבטה הוא סקסופוניסט נדיר שמלווה את אהוד למשך כל המופע אבל ההפתעה הבאמת גדולה היא שאבטה פותח את פיו ומתחיל לשיר ואת הקול העמוק שחודר ומטלטל אותך לא ניתן לפספס. ברגע שהחל לשיר גם אני שהייתי ממוקמת די למעלה בקהל צעדתי לשורה הראשונה לראות את הקסם הזה מקרוב והמראה מהפנט.
אהוד בחר לשתף פעולה עם הזמר הזה ולתת לו במה ואין קסום מזה בעיניי , רק מחדד את הדעה שכבר גיבשתי על אהוד והקוסמיות שמנהלת אותו מבפנים. היה מופע מרהיב , הקהל נהנה, האמנים נהנו ונתנו אחלה מופע ורק דבר אחד תמיד מפריע לי , אז אהוד אם תקרא את זה אולי יום אחד בסיקור הבא תקדיש לי בסוף המופע את השיר שלך שאני הכי אוהבת מכל הזמנים. רחוב האגס 1. תמיד יש בי תקווה שתנגן אותו אבל בליבי יודעת שזה לא יקרה. אולי יום אחד אהוד, יום אחד.