המפגש היה לכבוד השנה החדשה וציון שבעים שנה לשחרור רוסיה הלבנה מעול הנאצים והוא כלל קטעי שירה ונגינה, הרמת כוסית, סיפורים וסרטונים על חיי הניצולים וכן חלוקת תעודות הוקרה ומדליות.במהלך המפגש היו רגעים רבים בהם לא נותרה עין יבשה למשמע הסיפורים והחוויות הקשות של הניצולים במהלך המלחמה. המשתתפים התרגשו מאוד לשמוע על הרג בני משפחה, על הלחימה בין שורות הפרטיזנים, על ייסורי המצפון בשל עזיבת אחים ואחיות, על הנתק מבני המשפחה ועל החיים בבתי יתומים. אולם השיח לא התמקד רק בקושי ובכאב. הניצולים הדגישו כי בצד החוויות הקשות הם חשים סיפוק עצום לראות את דור העתיד, את בני הנוער החיים כאן, ואת מדינת ישראל מתקיימת ומשגשגת. "לא הייתה לנו ילדות ולא הייתה לנו תקופת נערות. החיים שלנו היו מאוד קשים. אבל עכשיו כשאנו רואים את הפנים הצעירות ורואים את דור העתיד אנחנו מבינים שכל מה שעשינו לא היה לשווא. העם שלנו ממשיך להתקיים".
מילה פרלרויזן, אשר מובילה את הקשר הבין-דורי בביה"ס, סיפרה שהמפגש היה מאוד מרגש ועוצמתי. התלמידים, לדבריה, עברו חוויה מאוד משמעותית ובשל כך בקשו לקחת חלק בפרויקט זה באורח קבע ולהשתתף בכל הפעילויות שיתקיימו במשך השנה.
