החיים בעיר שלצד הכפר

מיקומה האסטרטגי של העיר כרמיאל בליבו של הגליל, בבקעת בית הכרם, מוקפת כפרים ערביים ויוצרת בעיות שעם השנים, עם צמיחתה של העיר, התקרבה יותר גיאוגרפית לכפרים.
הקרבה בשנים האחרונות, גורמת לכעס רב, בעקבות מנהגים ותרבות הקיימים במגזר הערבי.
רעש המואזין מידי לילה ויום, החתונות שנמשכות שעות ארוכות, לפעמים גם ימים ורעש המוזיקה חזק ומטריד , זיקוקים ויריות שמחה.
שלא לדבר על שעות שילדים נכנסים למיטות ולא מצליחים להירדם או שמתעוררים בבהלה.
השבוע שוב זועמים תושבי כרמיאל, על ערב רועש במיוחד, אירוע יריות שבכפר ממול.
"היריות נשמעות קרובות כאילו ואין מרחק בינם לבנינו" אומרת אמא מודאגת, תושבת שכונת רבין שבכרמיאל,  שבנה מתעורר לא אחת מעוצמת הרעש והחוויה מפחידה גם אותה, כל פעם מחדש.
 מעבר למטרד, גם הדאגה מוצאת מקום טוב לחיות בו.
אבל אם מדברים על מטרד, על יריות שנשמעות סמוך לשכונה, לבניין לחלון הבית, כרמיאלים תוהים מדוע הנושא לא מטופל, מה קרה לחוק הדציבלים? מדוע לא נאכף.
"מדוע קיים חוסר שיוויון בין מה שקורה בעיר לבין הרעש מהכפר" שואל שכן אחר.
היריות, קולות המואזין הבוקעים ממסגדי הכפר.
הרי ידוע לכל, שכל רעש בעיר מטופל במיידי על ידי הגורמים ואלו בכפר מעבר לרעש המטריד קיים סיכון בחיי אדם מכלי נשק שבו יורים.
 שמענו ראינו והיינו עדים לכדורים טועים שהגיעו גם אל תוך העיר עד לשכונת גבעת רם.
 מי אחראי על השקט הזה כנגד הרעש הנורא? מי מתחיל לפעול בנושא? כזכור לי ראשי רשויות מהגליל חתמו על איזו קריאה לשמר ברוח טובה על יחסי שכנות טובים לחיים משותפים.
זה הזמן לשיתוף פעולה ולהרגעת רוחות תושבי כרמיאל שעייפו מחוסר היחס לתלונתם.