עם כניסתו לתפקיד ראש העיר בשנת 1989 קבע ראש העיר עדי אלדר כלל שעל פיו פועלת העירייה לאורך השנים .
על פי תקנון זה, על מנת שמפעל יוכל להיכנס לכרמיאל עליו לעבור תהליך הכולל בדיקה מקיפה של המינהל לאיכות הסביבה ובתוך כך: בקרה סביבתית ובתוך כך: תסקיר השפעה על הסביבה, תכנית למתן טיפול בשפכים, צינור ושוחה למערכת ביוב, מערך הפרדת שפכים תעשייתיים – טיפול וסילוק, שאלון השלכות סביבתיות וסיווג מפעל.
אלו חלק מסוגי המפעלים שבהתאם לתקנון חל איסור על הקמתם בעיר כרמיאל: אסבטס, אספלט, בתי מטבחיים, מכון פסדים, חיתוך מתכנות ויציקה, תשלובות כימיות ונפט, יצור גזים דליקים מעל 100 ק"ג, ייצור ואחסון נפצים, מפעלים לאחסון חומרים, קוים תת קרקעיים לחומרים מסוכנים, בריכות דגים ייצור ואחסון חומרי הדברה, מפעלים לציפוי מתכות, ייצור ואחסון דשנים נוזליים ועוד.
צוות מינהל איכות הסביבה בעיריית כרמיאל מקיים בקרה שוטפת גם על המפעלים הקיימים על מנת לוודא באופן רציף, שהשמירה על הסביבה מפני זיהום, נשמרת.
באזור התעשייה של כרמיאל יש למעלה מ- 100 מפעלים ומתקיימת הקפדה יתרה על נושא שמירה מפני זיהום אוויר, אדמה ומים.
ראש העיר עדי אלדר: "ההנחיה הברורה והחד משמעית שלי היא שאף בעל מפעל שרוצה להקים מפעל בעיר לא מגיע אלי לפני שהוא עבר את הבדיקה של המינהל לאיכות הסביבה.
בעבר סגרנו מפעל שהתברר לנו כי הוא מזהם. בנוסף כאשר מפעל קליל רצה לעבור מהקריות לכרמיאל בקשתו אושרה רק לאחר ששונתה שיטת החימום ממזוט לגז בישול ולחשמל ובהמשך התנגדתי להעברת מפעל ההתכה של קליל לכרמיאל והוא אכן הוקם במקום אחר. עם כל הכאב בסגירת מפעל, בריאותם של תושבי כרמיאל והאזור חשובה לי יותר מכל".
