כותרת
> C;
1/1
דת בקהילה

פרשת אמור / 'מסיבת סיום': יהונתן גרילק על פרשת השבוע

כרמיאלי דת בקהילהפורסם: 30.04.15 , 09:24ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
אימרה שבועית:
יש לאדם לחשוש גם מביקורת המרעים. ומקרא מלא הוא: 'בקמים עלי מרעים - תשמענה אוזני'. {רבי ישראל מסלנט}
 
סטטוס שבועי:
היהדות היא יותר מאשר דת. דת קובעת למאמינים בה מצוות, והם מקיימים את המצוות האלה. היהדות עושה הרבה יותר מאשר לתת מצוות. היהדות היא גם אומה. גם יהודי שאינו שומר מצוות הינו יהודי לכל דבר ועניין. כל יהודי, בכל מקום, קשור ליהודים בכל מקום אחר בעולם. בדרך כלל היהודים מרגישים קשר ליהודים אחרים יותר מאשר לעמים שהם גרים ביניהם. המושג 'כל ישראל ערבים זה לזה' מסביר את הכל: כל יהודי מרגיש אחריות לגבי כל יהודי אחר. כל יהודי מרגיש חובה לעזור ליהודי אחר, להציל אותו כשהוא בצרה ולשמוח אתו בזמן שמחה. 
 
ציטוט שבועי:
אם אין חינוך יהודי אין בסיס, ומה הפלא שיש התבוללות. {הרב ישראל מאיר לאו}
 
סיפור שבועי:
להרגיש את ההבדל
אחד מגדולי ישראל במאה הקודמת. בליל חורף רוסי נקש על דלת ביתו של גביר העיירה. בעל הבית הופיע בפתח, בלבוש קל, והזמין את הרב פנימה אל הבית החם והמוסק.
הרב סירב. וכך אולץ העשיר להאזין על המפתן לבקשת הרב, שדרש סכום כסף גדול כדי לקנות עצי הסקה לבתי העניים שבעיירה. הלה הסכים מיד לבקשת הרב. משנכנסו וישבו בסלון החמים, שאל בעל הבית את הרב:
מדוע הכרחת אותי להאזין לדבריך מחוץ לבית, כשכולי רועד מקור?
רציתי, השיב הרב, שתחוש קור מהו. ליד האח הבוערת לא תשכיל להבין, עד כמה סובלים אחיך בפרברי העיר. 
 
פרשה שבועית:
פרשת אמור / 'מסיבת סיום'
 

"וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם" {ויקרא כ"ג, כ"א}.

'עצם היום הזה' – הוא חג השבועות – יום מתן תורה.
למעשה, אין אנו חוגגים בחג השבועות את יום מתן תורה עצמו. החשבון הינו פשוט למדי:
בהתאם למסורת שבידינו התרחש מעמד הר סיני ביום השבת. אנו מוצאים בתלמוד (שבת דף פ"ז) שבני ישראל יצאו ממצרים ביום החמישי בשבוע. אם כך, הם החלו בספירת העומר למחרת היום, הוא יום הששי בשבוע. מכאן תוביל אותנו ספירה עקבית של חמישים יום בלוח השנה אל יום הששי בשבוע, ואילו התורה ניתנה בשבת שלאחריו, ביום החמישים ואחת! מדוע איפוא אנו חוגגים מאז את יום החמישים לספירה כיום מתן תורה?
זאת ועוד, חג מתן תורה כלל אינו מוזכר בתורה. הוא מכונה חג הביכורים או חג השבועות. שם אחרון זה מתקשר ישירות אל מצוות ספירת הימים והשבועות המסתיימת ביום זה, בלא כל אזכור של המאורע הכביר של מעמד הר סיני, ששינה עם ועולם.


אין אנו חוגגים את זכרונו ההיסטורי של מעמד הר סיני. חגנו חל ביום סיום הספירה שלקראת המעמד הנכבד ההוא. חג מתן תורה חוגג את הכנת עצמנו להיות ראויים לקבלת התורה.
המון העבדים שיצאו ממצרים, לא היה ביכולתם לקבל את התורה. תחילה היה צורך לשנות את האווירה, ליצור את האטמוספירה הרוחנית הראויה, ולשנות את סולם העדיפויות. העם זקוק היה לפסק זמן כדי להתכונן כראוי למפגש עם האלוקים. ארבעים ותשעה ימי הספירה סיפקו לו הזדמנות פז להיערכות נפשית בצורה הדרגתית ויסודית לקראת המאורע הגדול. קליטה והפנמה נכונה של דברי התורה תלויות בהתבוננות מעמיקה ומתמשכת, המכשירה את הלבבות לקראת מתן תורה מתוך תחושת התעלות ונקיות הדעת והנפש. אלה הכינו את הנשמה להבנת המעמד ההוא על כל עומקיו. ההכנה היא העיקר.


ועל כן, יום החמישים לספירה, היום שלפני מתן תורה – הוא איפוא יום החג. יום החג לדורות. ביום זה על האדם לעצור (ואכן, החג נקרא בפי החכמים – "עצרת") ולבדוק את המלאי הרוחני שרכש בימי ההכנה. ביום חג זה הוא מאזין לקולות העולים מלבו, המלמדים אותו אם התעדן כראוי, אם חידד את תחושותיו בימי ההתבוננות שנקבעו לו. עליו לברר, אם יהיה ביכולתו לקלוט ולהתפעם נכונה מדברי התורה ולהתחנך לאורם.

{מעובד מספרו של הרב משה גרילק "פרשה ופשרה"}

 

 
שבת שלום - יהונתן גרילק

אולי יעניין אותך גם
משמעות התפילה בקברי צדיקים
אימרה שבועית:
יש לאדם לחשוש גם מביקורת המרעים. ומקרא מלא הוא: 'בקמים עלי מרעים - תשמענה אוזני'. {רבי ישראל מסלנט}
 
מה מעכב את בנייתו של בית הכנסת "היכל שלמה" ברבין?
אימרה שבועית:
יש לאדם לחשוש גם מביקורת המרעים. ומקרא מלא הוא: 'בקמים עלי מרעים - תשמענה אוזני'. {רבי ישראל מסלנט}
 
הקייס אפרים לאווי ייצג את כרמיאל באמירויות
אימרה שבועית:
יש לאדם לחשוש גם מביקורת המרעים. ומקרא מלא הוא: 'בקמים עלי מרעים - תשמענה אוזני'. {רבי ישראל מסלנט}
 
אילו תפילות מתפללים בשבת?
אימרה שבועית:
יש לאדם לחשוש גם מביקורת המרעים. ומקרא מלא הוא: 'בקמים עלי מרעים - תשמענה אוזני'. {רבי ישראל מסלנט}
 
עיריית כרמיאל הכשירה מבנים ושטחים עירוניים לטובת מקומות תפילה ליום כיפור
אימרה שבועית:
יש לאדם לחשוש גם מביקורת המרעים. ומקרא מלא הוא: 'בקמים עלי מרעים - תשמענה אוזני'. {רבי ישראל מסלנט}
 
נשנושבועי - פרשת נצבים
אימרה שבועית:
יש לאדם לחשוש גם מביקורת המרעים. ומקרא מלא הוא: 'בקמים עלי מרעים - תשמענה אוזני'. {רבי ישראל מסלנט}
 
נשנושבועי - כי תבוא
אימרה שבועית:
יש לאדם לחשוש גם מביקורת המרעים. ומקרא מלא הוא: 'בקמים עלי מרעים - תשמענה אוזני'. {רבי ישראל מסלנט}
 
נשנושבועי - פרשת כי תצא
אימרה שבועית:
יש לאדם לחשוש גם מביקורת המרעים. ומקרא מלא הוא: 'בקמים עלי מרעים - תשמענה אוזני'. {רבי ישראל מסלנט}
 
נשנושבועי - פרשת משפטים
אימרה שבועית:
יש לאדם לחשוש גם מביקורת המרעים. ומקרא מלא הוא: 'בקמים עלי מרעים - תשמענה אוזני'. {רבי ישראל מסלנט}