חודש שעבר נפרד בכאב רב, הנרי בן שמחון מאחותו ז"ל.
הנרי איריס אשתו ובני משפחתו חזרו מבית חולים איטלקי חיפה כשאיריס ליוותה את האחות באמבולנס.הנרי מספר לי בקול עמוק מלא רגש וכאב ומצליח לשתף אותי ולהכניס אותי לעולמו.
על כאב גדול, על תמונות שרצו בראש, על השמחה שהייתה בלבו כשאחותו לאה ז"ל נולדה והוא היה רק בן 7 מחכה לראות גם את אמו קלריס ז"ל בחדר יולדות במרוקו.
הבן מאור לוחם סיירת מובחרת העיר אותו מעומק המחשבות ,לקח פיקוד על המשפחה ועל האב ברגעים קשים אלה ולא אפשר להנרי האב, לנהוג ברכב ודאג להסיע אותם ולהביאם אותם אל בית העלמין בכרמיאל.
היום 24/7/15 יום שישי שעה 12.30 בצהריים, מיידעים את הנרי כי אחד העובדים, כועס מאוד על כך שהנרי "חתר תחתיו" בכך שפנה טלפונית למר שאול פרץ.
וזאת מפני שהנרי סרב לקבור את אחותו בכוך, אלא רק באדמה.
מישהו שם מאוד כעס, אולי מפני שהפעם, (פעם השלישית לצערו של הנרי נפרד מקרוב משפחה וקובר בבית העלמין בכרמיאל). רק שהנרי אמר הפעם, שלא מוכן לשלם כספים מיותרים לכל מיני "מתווכים" שלא כדין שמנצלים את צערו. "די לשחיתות" אומר הנרי.
ביום שישי כאמור, הגיעה גופת האחות באמבולנס בלי אפשרות להוריד אותה לחדר טהרה, כי מי שאחראי (שידע שהם בדרך) החליט ללכת הבייתה, כיבה את מכשיר הנייד ולא היה עם מי לדבר, מפני שהתנאי להוריד אותה לחדר הטהרה היה להסכים לקבור אותה לפי הנחיית ראש המועצה הדתית מר שאול פרץ במכפלת.
בינתיים מאבק אילם ואלים מילולית היה עם אותו עובד בבית העלמין לבין הבן של הנרי.
אותו עובד אחראי לא רצה שההלוויה תתקיים ביום שישי אלא רק ביום ראשון, בגלל העובדה שאין כלי דחפור שיחפור בור.
אבל המשפחה ששילמה תעריף אחר גבוה יותר לאמבולנס ורק שלא ילינו את המת. חשוב היה להם לקבור ביום שישי ועל כן הציע הבן שעל חשבוננו נזמין דחפור וכמה חברים חזקים כולם יוצאים יחידות קרביות בצה"ל התנדבו ויחפרו את הבור, הגופה עדיין באמבלונס והכעסים במקום שכזה, בזמן הזה, מיותרים.
צעקות ואיומים התקבלו מהעובד האחראי על הקבורה ביום הזה ומחוסר ברירה הסכים הנרי שאחותי ז"ל תיקבר במכפלת.
עובדים במקום סיפרו לו שאם היה משלם, לא הייתה שום בעיה לקבל חלקה. חלקת הכוהנים או בחלקת וי.אי.פי.
מעבר לכך הגיע אליו מסרון מאחד העובדים בבקשה שיעזור לשים סוף להתנהלות הלא תקנית לכאורה למען המשפחות שבחיים, למען הנפטרים.
בשבעה כאשר עלו לקבר האחות בבית העלמין, שוב פרצה מריבה קשה מול קהל גדול של אנשים המומים ממה ששמעו אוזניהם.
מאותו יום מספר הנרי בן שמחון "נפגשתי פיזית אם קרוב ל 250 אנשים מוכים רגשית וכספית על ידי אותו ברנש אחראי בבית העלמין.
חקרתי ,הצלבתי מידע וקבלתי החלטה שמדובר בסיפור רחב היקף המתחולל 20 שנה, התחלתי לפנות ולהפנות לכל הגורמים הרשמיים לחקור ולבדוק ולשים קיץ לדבר הבדיוני הזה שאני קורא לצערי הרב במילים מכובסות לשים את היד בכיסו של הנפטר. מאותו יום פשוט ביותר הוצפתי בתלונות ,הוצפתי בפניות נואשות יצאתי לשטח, עברתי מצבה מצבה בדקתי גם איפה הצנרת של המים מגיע משום שגם סיפורים על ברזי מים שמגיעים לגינות מסוימות בתמורה לטיפול והחזקה והשקיה תמורת תשלום חודשי קיים, כמובן שלא יכולתי לשתוק יותר, אלף עמודים לא יספיקו לסכם את הפרשה המכוערת הכואבת, אבל העיקר היא התוצאה ששמנו קץ למעשים המכוערים הכואבים.
בישיבה דחופה ומיוחדת כפי שהבטיח ראש העיר שבוע שעבר כאשר הלך לניחום אבלים.
הבטיח לשני האחים שקברו את הוריהם, יום אחרי יום, לאמת סיפורים שהובאו אליו על ניהול בית העלמין.
וכך היה, ראש העיר, עדי אלדר כינס במיידית את יו"ר המועצה הדתית שאול פרץ, רינה גרינברג ממלאת מקום ראש העיר, סגניו, שולה כהן ורותם ינאי, מנחם טפר מנכ"ל העירייה ושלום כרמי ראש הלשכה.
בסוף ההתכנסות הוחלט שעובדי בית העלמין לא ינהלו את ענייני הכספים על ידי מכירה של חלקות, אנשים יפנו ישירות למועצה הדתית.
אותו עובד שלכאורה מואשם לעת עתה יועבר לתפקיד אחר לא עוד בבית העלמין כרמיאל.
