כותרת
> C;
1/1
לימודים

קרן-אור על אומנות ההקשבה

כרמיאלי לימודיםפורסם: 23.10.15 , 10:35ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
ואיך איכות הקסם מגיעה דרכה ומביאה טעם לחייםשלום יקרים,
אנשים רבים שפוגשים אותי, מתפעלים מצורת החיים שלי, מהבית ומהשקט הפנימי שאני מקרינה. נדהמים מהגיל שלי וחושבים שאני לפחות בעשור או יותר צעירה. ואז הם אומרים, ספק לי ספק לעצמם 'הלוואי וגם לי היה זמן ואפשרות, אפילו במקצת, לאפשר לעצמי את מה שאת עושה ואת איך שאת חיה !'
אני מייד מחייכת, כי אני כבר מכירה את התהייה והצורך הכול כך עמוק אפשר לומר אפילו כמיהה ! לפינה שלווה בתוכנו ולתחושה שהחיים הם לא רק רצף של מאבק והישרדות.
אני יכולה לגלות לכם סוד קטן, שגם אני חייתי חלק מחיי כמו שני אנשים זרים, זו שמנסה להדביק את הרצונות והציפיות החברתיות וזו שרק צריכה וכמהה לחיות את החיים שלה כמו שהם משתקפים דרך עולם פנימי עשיר, כישרונות רבים וחוכמה. ובדרך, במסע שאני עוברת בחיים, לימדתי את עצמי למזג את העולמות וגם ללכת ביניהם באמנות.
ונחזור אליכם !
פה, אני שואלת אתכם, ברגע של כנות, האם אתם בתשומת לב ומודעות מלאה כשאתם ניגשים לעשות משהו? או שאתם פשוט עושים כי צריך, ומהר...
האם אתם באמת מלווים את עצמכם כשעולות רגשות ותחושות או שאתם ממהרים לסלק אותן ולהדחיק, העיקר לא לפגוש בהם ?
האם אתם מאפשרים לעצמכם "לטעום" את החיים דרך כל החושים או שאתם רק רוצים להספיק ולהגיע אל המטרה הבאה ? ומטרות הן נפלאות, הן טעם התנועה הבריאה בחיים...
האם הדרך בה אנחנו עושים דברים בחיים, היא לרוב כלאחר יד. ואנחנו עושים כי צריך, כי יש רשימת מטלות ולמדנו להיות משימתיים והישגיים כדי להתקדם בחיים, כדי להגיע ליעדים, לצמוח, להתבסס ולבטח את עצמנו בכל צורה ונישה בחיים. ולמה בכלל אנחנו לא רוצים להרגיש ? והאם להיות קשוב זה אומר בהכרח להיות בקצב מסוים (איטי או מהיר) או להפריע לאחד מהם ?
הבנה
לא, אין לזה כל קשר למצב הכלכלי שלי או אם יש לי ואין לי ילדים. אין לזה קשר אם אני אדם שאוהב להתנהל בחיים בצורה איטית ומעדיפה אינטימיות או שאני חובבת פרויקטים גדולים והרבה אנשים מסביבי. הקשבה מחוברת לאינטואיציה (שכולנו צריכים מנה טובה ממנה), היא כלי נרכש ונלמד, היא מחלחלת כמו מים לכל ערוצי החיים שלנו. והיא תמצית שנובעת מתוך בחירה בחיים מלאים ומספקים מבלי לוותר על שום חלק בתוכי.
כשאנחנו מבינים שהכול, כל מה שקורה לנו בחיים וכל הבחירות מגיעות רק מבפנים, מהסיפור האישי שלי, ממה שחוויתי. כשאני מבין שאני ממחזר שוב ושוב טראומות ודברים לא נעימים שקרו לי רק כדי להשלים איתם ולעבור הלאה. אני קוראת לזה שיעורים או שערים. אז משהו בראיה שלי את החיים משתנה.
קבלה
כשאנחנו מבינים שיש בנו גם רוח וגם חומר, והחוכמה היא לחבר ביניהם. כשאנחנו מקבלים שכל הרגשות והתחושות הם חלק טבעי מאיתנו. וכשאנחנו מסכימים להרגיש כל מה שמגיע: אשמה, תסכול, כעס, פחד, אהבה, שנאה, שמחה, עצב ,,, מבלי לנסות לשנות ולתקן שום דבר. רק להרפות, להקשיב לגוף, לנשימה, לזרימה של הדם. השינוי מתחיל לקרות.
ידיעה
מרחב הידיעה הוא מקום שבו יש לי מספיק כלים כדי לענות לכל דבר שעולה בתוכי ולכל מצב שבו אני פוגשת בחיים.
כוונה
כוונה היא היסוד והבסיס לכל פעולה שלנו ביקום והסיבה למה אנחנו בוחרים לעשות פעולה מסוימת. ככל שאנחנו מודעים יותר אנחנו חופשיים יותר, חווים אחדות והרמוניה ומשוחררים מהתניות חברתיות, מרעיונות, קיבעונות, פחדים ועוד. נוכל לדעת לאן לכוון את העשייה שלנו ואיך ליצור כמו שמתאים ולא כמו שמוכתב מראש
~ יש עוד מדרגות וצעדים בדרך שלנו, ויש לאן להעמיק ולהתפתח. התפתחות רוחנית וחומרית יחד, עוזרת לנו להיות אנשים מאוזנים, שיודעים לנהל את עצמם באופן עצמאי וחופשי, ולתת לעצמנו מענה לכל עניין פנימי שעולה ~
 
ולא שכחתי .... איפה נמצא הקסם הזה ? אתם בוודאי שואלים את עצמכם... על מה היא מדברת בכלל ?
הקסם נמצא ברווח שבין הדברים או ברוח, והוא נותן את טעם החיים עצמם. הקסם נמצא במקום שאותו אי אפשר להסביר במילים אבל אפשר להרגיש את הסנכרון שביקום כשכל דבר מונח במקומו. הוא מופיע כסימני דרך שונים שמגיעים ואנחנו יודעים שהם שם אבל לפעמים שוכחים אותם או קוראים להם צירופי מקרים...
למשל, כשאני הולכת ברחוב ומחייכת לעצמי, וציפור שעונה בשירה ומלווה אותי. כשאני יודעת שתהיה לי חניה בצל, וגם ביום סידורים חם ועמוס, בכל מקום שאני מגיעה בדיוק מחכה לי החניה הכי טובה. הקסם קורה גם כשאני צריכה עזרה באמצע שם מקום ומבקשת מאלוהים או מהיקום, וכמו בהינף מטה מופיע מישהו ועוזר לי. אלו אישורים קטנים מהיקום, שהוא קשוב אלינו כשאנחנו קשובים לעצמנו, הקסם מחובר למארג השלם של היקום, לאיכות של הכנות והתמימות שמהן נובעות כל צורה של גאונות וכל יצירה.
 
בואו נעשה תרגיל עם עצמנו: 
בתרגיל הזה, אנחנו לא מנסים לשנות שום דבר, אלא רק להתבונן, לשים לב ולהיות עדים של עצמנו.
אבדוק עם עצמי אם יש משהו בחיים שלי שמפריע לי והייתי שמחה להביא משהו חדש לשם.
נשב או נשכב במקום נוח ונעים (אפשר להדליק נר ולשים קריסטל שמרגיש לנו מתאים למרחב)
נרפה
נעצום עיניים וננשום, נקשיב לנשימה, נראה אם היא עמוקה, אם אני לוקחת אוויר ומוציאה בצורה שווה
או שאחד מהם נוח לי יותר והשני קצת מאתגר.
תוך כדי נשימה, נבדוק היכן, באיזה חלק או איבר בגוף אני מרגישה את אותו הדבר שמפריע לי
נשים לב, אם אותו המקום מרגיש דחוס, כואב או כל תחושה אחרת
ונשאל את אותו המקום, מה הוא רוצה לספר לנו, מה הוא מבקש מאיתנו
כשנקבל תשובה (גם אם לא קיבלנו בפעם הראשונה זה בסדר)
נודה לגוף שלנו וגם לנפש
נהיה עוד רגע עם הנשימה
ונוכל לחזור ולפקוח עיניים
~ המלצה - אפשר לשים דף וכלי כתיבה לידנו ובסיום התרגיל לרשום את החוויה ואת התובנות.
 
~ על כנפי האהבה ~
       קרן-אור

לעמוד הפייסבוק של תבונת התודעה בהנהלת קרן-אור>>

אולי יעניין אותך גם