
המשימה הייתה לבנות רחפני טיסה בזמן מוקצב , מיום חמישי בשעה 17:00 עד יום שישי בשעה 14:00- כולל עבודה במהלך הלילה. הפרויקט נערך בשיתוף תלמידים מהמגזר הערבי וסטודנטים להנדסה מכל הצפון. הרעיון שלנו היה בתחום האומנות "MOONA ART" , ליצור שובל של גווני אור בשמיים הנראים בחושך, שייווצרו ע"י שינוי הפולס בדרייברים וכך ניצור כיתוב בשלל גוונים מרהיבים ע"פ הדרישה. הבעיות היו רבות ואתגרו אותנו במהלך כל התחרות, אבל העבודה המשותפת, החוויה שלעמוד באתגר המשותף הניעה אותנו. רצינו לעשות טכנולוגיה ביחד, ללא הבדל דת ולאום ותוך כדי כך לקיים שיח אמתי ופתוח עם שכנינו. "
קטיה לומוב, אחת התלמידות שהשתתפה בפרויקט חזרה נרגשת מאוד ושיתפה את מנהלת בית הספר בחוויה שעברה וכך היא אמרה " הגעתי לכפר הערבי מאג'ד אלכרום עם המון חששות, המצב במדינה לא בטוח ומאוד מתוח. לאחר שכנוע של מאיר, המחנך שלי, החלטתי לתת לעצמי את ההזדמנות שניתנה לי לחוות דברים שבחיים לא חוויתי. כשהגענו למבנה של התחרות חששתי מאוד. חייבת לציין כי לפני המפגש היו לי סטיגמות על ערבים ודעות לא ממש מחמיאות.
התחלנו לבנות את הרחפן עם המחנך שלי ועם עוד סטודנטים ערבים ויהודים , עם הזמן שכחתי מהחששות שלי ,הרגשתי נוח עם השותפים הערבים.התלבטנו יחד, חשבנו כצוות וכל המחסומים נפתחו. בשעה תשע וחצי בערב הלכנו לאכול ארוחת ערב משותפת. מאוד נהניתי איתם . ראיתי בהם בני אדם, לא אויבים, לא אנשים שצריך לחשוש מהם.תלמידים, בני אדם כמוני. למחרת הגעתי להיפרד מהם ,הרגשתי שאני מסתכלת עליהם במבט שונה . הנה, אפשר לעשות דו קיום, אפשר למצוא מכנה משותף. הבנתי גם שברמה הלאומית כדאי שנבין שהם פה ואנחנו חיים בשכנות ולכן חשוב למצוא פתרון ,למצוא נקודות משותפות, לפעול בשיתוף פעולה ולהניח את הפחד והשנאה בצד. להתרכז בטוב וללמד את הילדים שלנו שלא להסתה לא לגזענות ולא לאלימות ולא לשנאה!!אני מודה על החוויה שעברתי ,זה שינה לי את נקודת המבט - שכולם הם בני אדם."
הפרויקט הזה, שפועל כבר שנה שנייה , התאפשר הודות לתמיכה הכספית ולשיתוף הפעולה בין עיריית כרמיאל לבית הספר ועל כך אנו מוקירים תודה.