בהסכמה ובהתרגשות קידמה איילת את הנושא עם הצוות שלה, רכזי הנוער, "הם היו זקוקים למקום, להתמקם להתאחד יחד ,להביע ולפרוק רגשות"העירייה כמובן תמכה ברעיון ומיכאל גינקר אחרי בטחון דאג לאבטחה, לארגון ולאישורים.
באופן מדהים הצליחו בני הנוער לארגן זרי פרחים, להדפיס תמונות,
להכין בריסטולים, לקנות כמות גדולה של נרות , והכל מתרומות.
הכינו הזמנות והפיצו גם ברשת החברתית הזמנה לכל תושבי העיר.
גם קופסת קרטון עם דפים ועטים הייתה שם לכל מי שביקש לכתוב מכתב למשפחה ואת כל המכתבים יעבירו בהמשך.
ערב שלישי ברחבת העירייה, בני הנוער הכרמיאלי בוכה ומחבק את משפחת בקל, ביקשו עוד יום להנציח את זכרו של אלון.
לרחבת העירייה הגיעו כמאתיים וחמישים בני נוער, עם פנים עצובות, עיניים רטובות.
בריסטולים כתובים מוכנים היו מיום האתמול.
"אלון בקל נזכור ולא נשכח, משתתפים בצער משפחת בקל, נזכור ולא נשכח".
על קוביית במה קטנה תמונתו של אלון ז"ל עם נר נשמה וסביב לו זרי פרחים.
איך אפשר בלי דגלי ישראל ענק שתלוי מאחורי תמונתו של הגולנצ'יק?
שלבטח מביט בכולם מלמעלה וגאה בהם, אחד אחד, אחת אחת ואומר תודה.
רצפת הרחבה הייתה מלאת נרות אותם סידרו הנוער בצורת מגן דוד, עם הנרות גם כתבו את שמו וגם סודרו הנרות בלבבות.
עשרות בני נוער שרו בשקט וביחד שירים עצובים והשיר "שמור על העולם ילד" שקיבל עבורם משמעות אחרת.
קשה הפרדה מאלון, עדיין לא מוכנים להיפרד, איך אפשר?
