צביקה שהיה ילד בן 12 הגיע עם משפחתו לכרמיאל בשנת 1974 , היישר לבית הספר הדקל.כבר בהיותו בן 17 עבד צביקה במפעל מטס במסגרת לימודיו, התגייס לגולני ובתום השירות הצבאי, שב לעבודתו במפעל.
צביקה נפטר בעודו ממתין להשתלת ראות בגיל כה צעיר בהיותו רק בן 53.
צביקה שלנו נטמן בבית העלמין בכרמיאל, היכן שהוריו קבורים זליג וברכה פרנק.
השאיר אחריו שלושה ילדים, כולם נשואים. מעיין בת 31, טל בן 29 וגל בן 27 ואת חיה אחות יחידה שהייתה החברה הקרובה ביותר.
"הוא היה חבר מדהים, איש סוד, הוא היה כל עולמי, נשארתי עכשיו לבד בעולם".
צביקה היה חבר של אהובתו היידי ז"ל מאז היו תלמידי תיכון בבית ספר הורביץ.
24 שנים של חברות אמיתית , מתוכם היו נשואים 19 שנים עד שמותה של היידי הפריד ביניהם, עקב מחלת הסרטן.
במשך שנות המחלה, כעשר שנים סעד אותה צביקה בסבלנות ובאהבה אין קץ, שעליה כתבו רק בסרטים.
חיה מספרת על היידי ז"ל : "היידי הייתה נשמה טובה וטהורה וגם האבדה שלה הייתה קשה מאוד, לצביקה, לילדים וגם לי, הייתה לה כאחות".
אחרי שנפטרה היידי, הצער היה כבד מנשוא וצביקה לקה בהתקף לב.
לטובת שלושת הילדים לא ויתר לחיים והמשיך בכל הכוח כדי שלא ייחסר להם דבר.
לימים הייתה זו המחלה שלמרות כל הניסיונות להילחם מולה, נפטר צביקה שבוע אחרי שהפך לסבא והספיק לנשק את התמונה של הנכדה המדהימה שנשלחה אליו לבית החולים מטל בנו.
בינתיים מעלה חיה פרנק משיח האחות בפוסט ברשת, את אחד השירים הכואבים וליבנו הכואב איתה.
"שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.
שמע ישראל אלוקי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוקי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כוח"
יהי זכרך ברוך צביקה.
