כותרת
> C;
1/1
לימודים

קרן-אור על הרצון האמיתי או מה לעשות עם הקולות שבתוכי?

כרמיאלי לימודיםפורסם: 26.01.16 , 08:00ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
 אתם יודעים כמה קולות יש בתוכנו שמושכים אותנו מהרצון האמיתי שלנו ?

הקולות הם כל אותם פחדים שמציפים אותנו רגשית ויוצרים מתחים בגוף. לכל פחד יש את הסיפור שלו, ובדרך כלל המקור שלו הוא בעברנו. אותו סיפור התחיל כי רצינו לעשות משהו ומנעו או חסמו מאיתנו את הביטוי או דבר לא נעים שחווינו ויצר סגירות, הימנעות והתנגדות למציאות.

וכך, אנחנו נמצאים בלולאה שאין לה סוף. ממחזרים את אותו הרגש הפגוע והפחד עד שלעמים הגוף שלנו מפתח מחלה מאותן חסימות. הסיבה שאנחנו חוזרים שוב ושוב על אותו ה"סרט" היא שעד שלא פתרנו אותו, עד שלא הסתכלנו לו בעיניים ובאמת נתנו ואפשרנו לעצמנו להרגיש את החוויה במלואה, להבין את השורש וגם את ההשלכה שלו על חיינו בהווה, לא נשתחרר ממנו. ברגע שהסכמנו לתת מקום לכל רגש שעולה, לעבד, לעכל, לקבל ולהודות לו, כבר עשינו את רוב העבודה הפנימית באותו נושא. וכך הלאה.

חלק מהסיבה שאנחנו נמצאים באותה תחושה של לולאה אינסופית, היא שאנחנו משליכים החוצה בכל מיני דרכים. למשל אנחנו כועסים על אנשים אחרים או מאשימים אותם. במקום זה, אנחנו מלמדים את עצמנו להקשיב לקולות, לתת להם מקום ולחבק אותם, להבין שהם חלק ממני ורק מחכים לתשומת לב כמו ילדים קטנים. שימו לב, שכמו שאנחנו מתייחסים לעצמנו, אנחנו גם מתייחסים לילדינו ולאנשים הסובבים אותנו. כשאנחנו קשים עם עצמנו, נהיה גם דורשים וטובעניים מאחרים. כשאנחנו מתייחסים למרחב הפיסי / רוחני / רגשי אנחנו מקבלים את המציאות ולא מתנגדים לה.

מה לעשות עם הקולות שבתוכי ?
החוכמה, היא להזין את אותם מקומות פגועים מצד אחד, ולהודות ולפנות (כמו פינוי אשפה) את הקולות שמעמיסים עלינו ויוצרים מתחים מיותרים מצד שני. אנחנו לומדים כי היכולת לצאת לרגע מהסיפור ולהסתכל עליו מבחוץ, ממרחק מסוים, מאפשרת התבוננות והתייחסות אחרות לדברים שמתחוללים בתוכנו.
השבוע חוויתי הצפה כזו, כן כולנו חווים אותה מפעם לפעם, החוכמה היא לדעת מה לעשות ובאיזה כלים להשתמש.

שיתוף אישי ומדיטציה לסיום
אשתף אתכם, במאמר מוסגר, שפתחתי את מרכז בית 'תבונת התודעה לרוחניות מעשית' וההתמודדות והמפגש עם אנשים רבים חדשים, בעיקר אנשי מקצוע שהגיעו להתקין מיני דברים, מוסדות ופרויקטים נוספים שאני מעורבת בהם, יצרו עומס רב, ומתוך קולות שמספרים על חוסר יכולת.

אז בחרתי להרפות ולנוח בתוך מדיטציה
והרגשתי את הגוף שלי, באילו חלקים שלו אני מרגישה כאב וחסימה, ונשמתי באיטיות ולעומק כדי לאפשר אנרגיה חדשה בתאים. תוך כדי נשימה המשכתי להרגיש גם את הקולות ושאלתי אותם מי הם ? ומה הם רוצים להגיד לי. התשובה הייתה "לפנות את כולם וליצור שקט בתוכי" והרגשתי איך כוח אחר מתחולל לאיתו. ככל שאני מודה ומבקשת מהם להמשיך הלאה, כך אני מרוכזת יותר בעצמי, ביצירה שלי ובאיזון בכלל (תזונה, תנועה, ריקוד ועוד).

שולחת לכולנו ברכה והקשבה
קרן-אור
בית תבונת התודעה – לרוחניות מעשית

קישור לאתר של קרן-אור >>