כותרת
> C;
1/1
דת בקהילה

פרשת תצוה: יהונתן גרילק על פרשת השבוע

כרמיאלי דת בקהילהפורסם: 19.02.16 , 09:47ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
אימרה שבועית:
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. {פרקי אבות ד' כ'}
 
סטטוס שבועי:
התבוללות ונישואי תערובת הפכו לשכיחים, ערכים יהודיים מתדרדרים מיום ליום, אין לנו אויב שנוכל להאשים. אנחנו פשוט מתפוררים מבפנים. אנחנו בעולם שמרחיק את היהודי מערכיו, וחותר תחת עצם תחושת הווייתו כיהודי.
 
ציטוט שבועי:
כשהיהודים לא עושים לעצמם 'קידוש', אז הגויים עושים להם 'הבדלה'. {הרבי מקוצק}
 
סיפור שבועי:
קומה זקופה!
 
בשבת תשובה של שנת תש"ג. ה"שטורמפירר" של הס"ס, גזימק, בא באותו יום כשהתת-מקלע בידיו, כמו צייד המחפש ציד. הוא ניגש לראש הקהל של ווישניצה, מנחם צימטבוים, ושאל אותו, מדוע אין הוא עובד ביתר חריצות. ראש הקהל ענה קצרות: 'הנני עובד, כפי שאני מוצא לנחוץ'. 
תשובה זו הרגיזה את הגרמני והוא פקד לצימטבוים לשכב על הארץ כשפניו למטה. באכריות סאדיסטית התחיל המרצח הגרמני להכות את היהודי השוכב, עד שהגוף נהפך לגוש בשר נוטף-דם. 
לפתע פרץ צימטבוים ביללה מרה וצוחה כלפי הנאצי: 'חיה צמאת-דם שכמותך! אחי ואחיות ינקמו בבוא הזמן את נקמת דמי השפוך. העונש יהיה אכזרי, כמו שאכזריים המה פשעיכם. אתם לא תשמידו את עמנו. אתם תהיו לחרפה ולשמצה בקרב העמים, כי כתמי דמינו ישארו עליכם לנצח'. 
ואל היהודים העומדים מרחוק קרא צימטבוים: 'אל תפלו ברוחכם. אלקים עמנו'. 
ואז פנה צימטבוים השמימה וקרא: 'רבונו של עולם! הנני מוסר את עצמי במלוא ההכרה כקרבן למען עם ישראל. הלואי ואהיה הקרבן האחרון. הלואי ותרום קרן ישראל'. 
הרשע הנאצי שראה את הרושם שעשו דברי קרבנו, צוה לקרבנותיו לקשור אותו יד לרגל והשאירוהו כך מתגולל על הארץ במשך ארבע שעות בינתיים פקד לבנות תליה בשבילו. כשהתליה הוקמה אספו את כל יהודי המחנה ובתוכם גם את אשת צימטבוים וילדיו ולעיניהם תלוהו. 
דבריו האחרונים היו: 'ה' הוא האלקים! שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד! ברוך אתה ה' המקדש שמו ברבים!'... 
ובמלים אלו יצאה נשמתו הטהורה. {עתון "הבוקר", 10 בנובמבר 1945}.
 
פרשה שבועית:
 
פרשת תצוה / 'אסוסיאציה חינוכית'
 
"ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת" {שמות כ"ח, ל"א}.
 
בתלמוד נאמר: המעיל מכפר על לשון הרע. אמר הקב"ה: יבוא דבר שבקול (הפעמונים שבמעיל השמיעו קול), ויכפר על מעשה קול (על דיבורו של האדם) (מסכת ערכין ט"ז, א').
ההתבוננות במעיל עוררה במתבונן, דחף להרהר בחטאי לשון הרע ורכילות, שהאדם עוסק בהם בתמידות, כמקצוע וכתחביב כאחד... הרהורים אלו הובילו את האדם כמו מאליהם להתבייש לנוכח נמיכות קומתו מול שלטון לשונו חסרת הרסן. ללא ספק, בושה זו הצמיחה בעקבותיה גם את החרטה שהיא תחילתה של התשובה המכפרת. ההתבוננות במעיל יצרה בלב המתבונן שרשרת תגובות שהובילו לטהרה ולכפרה.
השאלה היא: מדוע מסיט מראה המעיל את מחשבות האדם דווקא לחשוב על לשון הרע? בתלמוד נאמר: 'היה רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל הצבעים? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע לכסא הכבוד' (מסכת מנחות מ"ג, ב'). כלומר, צבע התכלת מעורר בלבו של המאמין רצף אסוציאציות שהזכיר לו את 'כסא-הכבוד'.
החוליה הראשונה של שרשרת האסוציאציות היא - הים. כל היוצא אל חוף הים ומתבונן בו, חש כיצד נפתחים שערי לבו אל המרחבים הכחולים הפרושים לפניו. גבולות העיר שבתוכם הוא כלוא רוב ימיו, נמוגים למראה הים הפתוח. המרחבים מרחיבים את דעתו של האדם. ראייתו הרוחנית והגשמית זוכות אף היא לעדנת ההתחדשות והתרחבות.
מבטו המתרחב של האדם מתעצם עוד יותר אם פונה הוא אל תכלת הרקיע. אם אכן ניחן הוא ברגש העדין והדק של האמונה, מסוגל לבו לקלוט גם שמץ מן המרחבים האין סופיים של האלוקות הניצבת מעבר לבריאה הגשמית, אלוקות המכונה בלשון התלמוד - 'כסא הכבוד'.
התכלת במהותה היא סמל לראייה כוללת הפורצת את מחסומי הצמצום הסוגרים על האדם ועל רוחו.
המדבר לשון הרע לוקה בצמצום. התמקדותו במעשיו של רעהו מביאה אותו לדון את רעהו לכף חובה ולחרוץ עליו לשון. לו ניחן היה במבט מקיף, לו היה חושב על נסיבות מעשיו, לו היה מתוודע לילדותו הקשה של רעהו, לצרות הפוקדות אותו וכדומה, היה מבטו משתנה לטובה. הלוא כך נאמר בפרקי אבות: "הוי דן את כל האדם לכף זכות" (א', ו'). לדון את כל האדם, על כל מרכיבי אישיותו. כאשר יעמדו כל המרכיבים לנגד עיניו, לבטח תמצאנה נקודות זכות, והתשוקה לרכילות וללשון הרע תתמוסס כליל.
לכן מדגיש הפסוק: "ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת". המעיל היה כולו תכלת, ללא צבע אחר מגביל. הוא מציין את תכונת המרחבים והראייה המקיפה והכוללת.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק 'פרשה וליקחה'}


שבת שלום - יהונתן גרילק
 

אולי יעניין אותך גם
משמעות התפילה בקברי צדיקים
אימרה שבועית:
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. {פרקי אבות ד' כ'}
 
מה מעכב את בנייתו של בית הכנסת "היכל שלמה" ברבין?
אימרה שבועית:
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. {פרקי אבות ד' כ'}
 
הקייס אפרים לאווי ייצג את כרמיאל באמירויות
אימרה שבועית:
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. {פרקי אבות ד' כ'}
 
אילו תפילות מתפללים בשבת?
אימרה שבועית:
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. {פרקי אבות ד' כ'}
 
עיריית כרמיאל הכשירה מבנים ושטחים עירוניים לטובת מקומות תפילה ליום כיפור
אימרה שבועית:
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. {פרקי אבות ד' כ'}
 
נשנושבועי - פרשת נצבים
אימרה שבועית:
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. {פרקי אבות ד' כ'}
 
נשנושבועי - כי תבוא
אימרה שבועית:
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. {פרקי אבות ד' כ'}
 
נשנושבועי - פרשת כי תצא
אימרה שבועית:
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. {פרקי אבות ד' כ'}
 
נשנושבועי - פרשת משפטים
אימרה שבועית:
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. {פרקי אבות ד' כ'}