הבחירה בחיים של עדנה שושן

יש תאריכים שלא ישכחו לעולם.
כמו אותו יום חורפי וחשוך , אותו יום שעדנה שהלכה לרופאת נשים במקרה ועל הדרך הרופאה הציעה גם בדיקת שד.
עדנה שושן הכניסה אותי לעולמה ומבקשת מכל אישה ללכת להיבדק, לשלול ואולי למנוע את הנורא מכל בגילוי מוקדם של המחלה שאת שמה כמעט ולא אומרים.
באותה הבדיקה גילתה הרופאה גוש ואת עדנה שלחו לכירורג שד ששלח לאולטרא סאונד ולממוגרפיה.
תוך שלושה ימים הגיעו לרופא כללי, שתשובתו הייתה
שהסבירות גבוהה שזה סרטני ועל כן נשלחה לעשות ביופסיה במרפאה בזבולון.
תוך ימים מספר התקשרו שתגיע.....מה שלא בישר טובות, מה גם שהיום ניתן לקבל את מידע דרך האינטרנט ועדנה כבר ידעה להסביר לעצמה שבדיקת האולטרא סאונד מובילה למשהו לא טוב שהכין אותה לתשובה שהגיע כשהיא ובעלה ישבו אצל הרופאה שבישרה באפן מנומס וישיר.
"מצטערת להודיעה לך שחלית בסרטן השד"
הסבירה שהגוש עדיין קטן ויש לקוות לעבור את זה בניצחון.
היות והיום כבר מצילים חיים למעל מ-90 אחוז מהמקרים.
אני מעזה להתעכב על השאלה, איך מגיבים לשמע הבשורה?
"עצם המילה הזו.....עדנה אומרת לי, אם הייתה מילה אחרת....המילה הזו כבדה מפחידה, אולי אם היו משנים לה את השם שכולנו פוחדים ממנו...."
אבל עדנה מסבירה שגם הגיעה מוכנה, היא פשוט הבינה וידעה שזו תהיה התשובה ואולי עזר לה לקבל את זה ביתר קלות.
"בעלי התחיל לדמוע ואני התחלתי לחזק אותו שאין מצב שאני לא יוצאת מזה".
תוך שבוע שבועיים נשלחה לוועדה רפואית, שם יושבים צוות רופאים מנתח מסבירים את התהליך של מה בעצם המטופלת צריכה לעבור.
עדנה בחרה ללכת באופן פרטי ומציינת שניתן ללכת לרופאים פרטיים דרך המושלם.
היא עברה כריתה חלקית בה הוציאו את הגוש ואת בלוטת הלימפה והגוש נשלח למעבדה בארצות הברית.
אחרי חודש הגיע תשובה של בדיקת הסרטן שהוא אינו גנטי אלא הורמונלי.
 
אחרי הניתוח עברה עדנה שלושים ושלוש הקרנות ברמב"ם על בסיס יומי שעשה שוב שינוי בחייה שלא קל היה להתמודד איתו.
עקב ההקרנות הייתה חולשה, כוויות חזקות, כאבים, לא נחשפה לשמש מפאת המראה הלא נעים של העור עקב הכוויות, מה שהשפיע גם על המצב הנפשי.
אני חוזרת ושואלת על הניתוח.
כאמור כריתה חלקית, לא היה קל עדנה משתפת.
"חלק אינטימי של האישה......זה לא משהו שניתן להסביר".
העזרה הגדולה שקיבלה בבית מהבעל והילדים בעיקר מגל הבת הגדולה שבשלושת החודשים הראשונים גם קילחה אותה.
שלושה חודשים שטופלה כתינוקת על ידיה.
 
למרות השנה הקשה, הכאבים, הן מהכוויות של ההקרנות, אחרי הניתוח, כאבי מפרקים.
הגוף חטף זבנג, חולשה נפשית ופיזית ומודה שנחסך ממנה הבחילות וההקאות ונשירת שיער.
לאלה שזקוקות לתמיכה נפשית, רגשית, פיזית יש עובדים סוציאלים שעוזרים לאורך כל הדרך, גם בקטע הטכני של קביעת התורים לכל הבדיקות.
גם האגודה למען המלחמה בסרטן מלווה ועוזרת הן בקבוצות והן באופן פרטני, אישי
עדנה היום "נקייה" היא ניצחה את הסרטן ונאלצת לקבל טיפול הורמונלי למשך חמש שנים, עוד שלוש שנים לטיפול שמונע את חזרתה של המחלה.
יחד עם זאת קצת מטריד שהוא גורם להשמנה, נפיחות כאבים בגוף, שינה בלילה כבר לא אותה שינה.
אבל כפי שהרופא אמר יש לבחור "או חיים או איכות חיים" עדנה כמובן בחרה בחיים ולא מרשה לעצמה להתלונן.
היא תמיד מלאת חיוכים, וכיאה לאישה מסורתית מאמינה, היא לא שוכחת להודות לקדוש ברוך הוא על ארבעה ילדים וארבעה נכדים ועל בעל תומך ואוהב.
עדנה מבקשת לציין שאף לו לרגע, באף שלב של המחלה לא הפסיקה להאמין באלוהים, "לא מקנאה במי שלא מאמין ואין לו במה להיאחז".
עדנה חושפת בפנינו את סיפור חייה כדי לתת השראה לנשים בריאות להיבדק מדי שנה ולא לזלזל.
לתת השראה לנשים שכבר חולות ולהאמין שתופסים את זה בהתחלה הסיכויים גבוהים ביותר להשאיר הכל מאחור ולהבריא.
ולנו הקוראים, החברים, היא רוצה להסביר שמצב כזה קורה, הרבה חברים התקשרו, לתמוך לעודד לשמוע אם אכן נכון...
הטלפונים לא פסקו.
עדנה מנצלת במה זו להתנצל ולבקש את סליחתם של כל מי שהתעניין מתוך דאגה ואכפתיות ופשוט צריכים להבין, שלא תמיד מצאה את הכוחות לדבר, לספר או לחזור על הסיפור בפעם המי יודע כמה.
עדנה מבקשת,
אל תחשבו על מוות, חישבו על החיים ולכו להיבדק.