כותרת
> C;
1/1
תרבות ופנאי

פוטו פרג'

כרמיאלי תרבות ופנאיפורסם: 12.09.16 , 15:20שם הכותב/ת: מערכת הפורטל
פעם, בשיטוטי בתל אביב, נתקלתי במקרה בחנות צילום נאה ברחוב דיזנגוף, "פרג'" שמה. 
בכניסה פגשתי בסבא חביב, אדם מבוגר ומטופח בעל ארשת מכובדת. בתמימות שאלתי אם אפשר למצוא כאן את עבודותיו המפורסמות של הצלם הישראלי פריץ כהן. המכובד נעלב עד עמקי נשמתו. "כאן זה פרג'. פרג' זה אני! פה מוצגות העבודות שלי. מה, אתה לא יודע מי אני?"
רק אחרי שראיתי את הסרט "פוטו פרג'" הבנתי עד כמה חסר טקט הייתי. הצפייה בסרטו הדוקומנטרי של קובי פרג' (סרט המועמד לפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר), חשפה בפניי את הנימים הכואבים של האדון מחנות הצילום, נימים שעליהם דרכתי באכזריות.
בסרט הביכורים שלו כבמאי, לוקח השחקן קובי פרג' מצלמה ויוצא לחקור את סיפור משפחתו העיראקית, משפחת הצלמים המפורסמת. עלייתה ונפילתה של האימפריה המשפחתית.
הסרט לא ארוך, אך מתפקע באופן מגושם למדי מעומס הנושאים המקופלים בו: הגשמת החלום הישראלי ושברו, חטא ההיבריס ורדיפת התהילה וגם דיון ארס פואטי במשמעויות הצילום, התיעוד וההנצחה. אך ברור למדי שהבמאי מתעניין פחות בהתרסקות הביזנס.
בתוך הרשומון על חיי המשפחה, התיאורים של מוסד הצילום שהקימו, הנבירה בדמותו של הדוד האגדי ולבסוף גולת הכותרת – המפגש הבלתי נשכח עם הדוד, נמצאת כל הזמן הסיבה האמיתית לעוצמתו הנדירה של "פוטו פרג'": המבט החושפני, הרגשני ועז המבע על קריסתה של האימפריה הישראלית האולטימטיבית: המשפחה. ולא סתם משפחה, אלא 5 אחים ו-5 אחיות – משפחה שכולם יכולים רק לקנא בה. נפילתו מבלי שוב של שבט מפואר שאין שני לו.
המבט הזה גס וחטטני, סנטימנטלי בלי בושה אבל כן וגלוי. זאת רק עוד נקודת מבט אישית על סיפור קשה ומורכב, ובכל זאת: כל אחד יכול למצוא בסיפורה של המשפחה הזאת קווים מקבילים לסיפור משפחתו שלו, מה שהופך את הצפייה בסרט לחוויה רגשית נדירה, על אף כל הפגמים.
אנשים קשים, גאוותניים. מי מהם רוצה לסלוח ואינו יכול. מי מוכן, אבל לא זוכה למענה. ומי פשוט לא מספיק. בישורת האחרונה לחייהם, מגיע הדור החדש ומביט על ההריסות של משפחתו, מנסה להבין איך אפשר לטעות כך, מכריח את אבותיו לבוא לחשבון נפש מול המצלמה. המצלמה, שהיא הישועה, הברכה והקללה של משפחת פרג'.
הקולנוע הישראלי התיעודי חווה כעת פריחה אמיתית בכל הקשור ליחסו עם הקהל המקומי. הישראלים הבינו איפה נמצאים הסיפורים המרגשים, הסיפורים המוגשים במעטפת סוחפת ורהוטה. אחרי הלהיטים "מיסטר גאגא" ו"מי יאהב אותי עכשיו" של תומר היימן וגם "פרינסס שואו" המוסיקלי, אין ספק ש"פוטו פרג'" עשוי להפוך ליקיר הדוקומנטרי החדש.
אולי יעניין אותך גם
להקהות את כאב הבגידה
פעם, בשיטוטי בתל אביב, נתקלתי במקרה בחנות צילום נאה ברחוב דיזנגוף, "פרג'" שמה. 
הצופים חוזרים לפעילות מלאה בכרמיאל!
פעם, בשיטוטי בתל אביב, נתקלתי במקרה בחנות צילום נאה ברחוב דיזנגוף, "פרג'" שמה. 
פארק עדי למשפחה- עדכון מחירים
פעם, בשיטוטי בתל אביב, נתקלתי במקרה בחנות צילום נאה ברחוב דיזנגוף, "פרג'" שמה. 
מסיבת רווקות בטבע
פעם, בשיטוטי בתל אביב, נתקלתי במקרה בחנות צילום נאה ברחוב דיזנגוף, "פרג'" שמה. 
צעירים בני 18-40 ומתגוררים בנגב ובגליל? השבוע הפתוח במרכזי הצעירים של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל חוזר
פעם, בשיטוטי בתל אביב, נתקלתי במקרה בחנות צילום נאה ברחוב דיזנגוף, "פרג'" שמה. 
פעילויות מיוחדות לשבוע הקרוב באתרי רשות הטבע והגנים בצפון
פעם, בשיטוטי בתל אביב, נתקלתי במקרה בחנות צילום נאה ברחוב דיזנגוף, "פרג'" שמה. 
שישי גלילי וסתווי - המלצה לתערוכה ומסלול פריחה
פעם, בשיטוטי בתל אביב, נתקלתי במקרה בחנות צילום נאה ברחוב דיזנגוף, "פרג'" שמה. 
בטיפול – גרסת ארגז החול
פעם, בשיטוטי בתל אביב, נתקלתי במקרה בחנות צילום נאה ברחוב דיזנגוף, "פרג'" שמה. 
'ויוינו'- הרבה מעבר למסעדה!
פעם, בשיטוטי בתל אביב, נתקלתי במקרה בחנות צילום נאה ברחוב דיזנגוף, "פרג'" שמה.