הגיע עם אשתו, ששאלה שאלות רבות ונכונות, וכך הצטרף הבחור הצעיר והנמרץ לנבחרת הצורפות שלי ביעד.
התחלנו לרענן טכניקות, להיזכר וללמוד, וראיתי כמה דברים:
היכולות הטכניות שלו היו בשמיים והאילתורים לוקחים בהליכה כל ממציא דגול.
הסבלנות לגימור העבודות שאפה לכלום בערך....
התכשיטים יצאו קצת כמו חלקי מכונות.....
שנתיים בילינו יחד, וכל הזמן אמרתי לו, תעבור למיניאטורות, שם תפרח ותעלה וכל החוזקות שלך יצאו החוצה.
התחיל הבחור לנסות.
עכשיו, בבית היה לו סטודיו קטן. כשאשתו הלכה לנוח בצהריים, הבחור הצעיר הסתגר לו בסטודיו והתחיל ליצור.
בהתחלה מיניאטורות פשוטות. משקפת, מחבת טניס, מאזניים..... ולאט לאט זה הלך והשתכלל.
ואז, השכיל הבחור להיפרד ממני, והשקיע את כל זמנו הפנוי ואת כספו, במקום בקורס, בחומרים ונולדו ונולדות עד היום עבודות מופלאות מעין כמוהן.
לבחור הצעיר הזה קוראים אילן זבולוני. הוא קיבוצניק מכפר מסריק ויש לו מאות (!) מיניאטורות בבית.
הוא מוכן לקבל אורחים לצפייה בעבודותיו, ויש לו אתר ועמוד בפייסבוק.
מוזמנים להצטרף לנבחר החלומות של הצורפות... נורית דגן עובדיה, מושב יעד. 054-4540604